חווארה, בית פוריק

בית פוריק וחווארה, שבת 19.11.05בוקר משקיפות: נורית ל', ויוי צ', וחנה ב'(מדווחת) בדרכנו על כביש 60 מירושלים לחווארה שלושה מחסומים – 19 מכוניות בשער בנימין ו-16 מכוניות בתפוח וכמה מכוניות במחסום יצהר. אנא חישבו את מספר האנשים המשוער בהם מדובר, בזמן שהם "מבלים" במחסומים האלה ובשנאה שזה מייצר – ונבין כי עמדתנו ש"די לכיבוש" ו"די למחסומים" חייבת להמשיך ולעודד אותנו לא להניח לעוולות האלה לעבור ככה "סתם" ליד התודעה של עם ישראל!בית פוריק מעבר מהיר של הולכי רגל ומכוניות. נראה כי מספר האנשים העוברים במחסום פחת – מדוע? היינו נבוכות כאשר שמענו מנהגי המוניות ש"הכל מצויין" – מה יכול להיות כאן "מצויין"? חווארה תנועה ערה של עוברים ושבים. מעבר ממוצע דורש כ-20 דקות. הבדיקות קפדניות. כל מעיל נפתח וחיילים ממשמשים בקפדנות את הכיסים ועוברים בכף ידם על הבטן והגב של הנבדקים. בהמשך יתברר לנו פשר העניין. במעבר המכוניות תורים ארוכים – אם כי הבדיקה הפעם מהירה ממה שראינו בעבר. ליד מכונית השיקוף עדיין אין שולחן – ומי שאינו קל רגליים ימצא את חפציו מפוזרים על האדמה. ומה יהיה בגשם? כלב הגישוש ישב במכונית – הבוקר נם את שנתו ושרותיו לא נדרשו. ואם בכלבים עסקינן – הכלב "המחסומאי" נעלם. הרשימה "המקוצרת" מודבקת על חלון לנוכח החיילת הבודקת במחשב – אך נמצאת "כמובן" גם אצל שאר החיילים.מפקד המחסום א' מנומס, יעיל מעורב בנעשה ומגלה בגרות ושליטה. לנוכחותו היתה השפעה חיובית על הנעשה במחסום. מתק"ניק נחמד ובעל רצון טוב אך אינו דובר מילה בערבית!!!! עד כמה שהתרשמנו, נראה כי לא היה במקום אף דובר ערבית – אך לא יכולנו לבדוק עניין זה ביסודיות הדרושה.הסכינים הקופצניות: כפי שכבר ציינו שמנו לב לבדיקה הידנית הקפדנית והלא שגרתית. לפתע נתגלה בחור צעיר ובחפציו סכין קופצנית. הוא הועבר לאחר כבוד אל הצינוק – נדרש להפשיל מכנסיים, לחלוץ נעליים ולהרים חולצה . לאחר בדיקה נשאל ע"י מפקד המחסום האם יש עוד חבר אתו. ואכן, הוא אישר כי יש עוד חבר. הבחור השני "נתפס" כמובן כאשר בכליו נמצאו סרטים של החמאס ועוד סכין. הבחור הזה צעיר מחברו – נראה כילד בן 13-14. שני הבחורים סרבו לדבר עם חיילי המחסום ודרשו להחקר רק ע"י השב"כ. לא נראה היה כי הם במתח כלשהוא מן התפיסה. לשאלתנו לאן התכוונתם ללכת נענינו "למחסום". תהינו ושאלנו שוב ושוב לאן התכוונו ללכת והתשובה שקבלנו היתה "למחסום". לאחר זמן נערך להם תשאול טלפוני שבו נדרשו לתת פרטים על זהותם. הכל נראה תמוהה. האם היתה אזהרה מוקדמת בידי החיילים? מי משלח את הצעירים האלה למשימה מוזרה כזו? מדי יום תפיסה בחווארה של ילד או נער עם סכין, כדורים וכדומה – מעורר תהיות!הערה על התנהגות החיילים: האוירה בדרך כלל היתה הוגנת. חייל מ"צ , שלמה, בלט בגסותו. הוא פתח בנסיון להתעמת אתנו – "אסור לצלם" "אסור לעמוד כאן" "זה המחסום שלי" אך לנוכח עמידתנו על זכותנו הוא "ירד" מאתנו. כאשר עברה במחסום מכונית של הצלב האדום הוא נשאל ע"י חייל אחר "האם זה הומניטרי?" ותשובתו היתה "הומניטרי הזיין שלי"!. כאשר שתי בחורות צעירות עברו שלא בתור הוא ניגש לברר את העניין. חיילת שניסתה להבהיר כי הן נשים והיא תטפל בהן נענתה "הן שלי"! חלק מן הזמן הוא היה עסוק ביותר בסדרות חינוך ארוכות לכל מיני נהגים – התנהגות מכוערת במיוחד. התלוננו אצל מפקד המחסום – האם זה יעזור – לאלהי המחסומים הפתרונות. החיילות בחלקן גסות ותוקפניות הרבה יותר מרוב החיילים. את חלקן אנו מכירות מזה זמן והתנהגותן הולכת ומתדרדרת.משטרת החלומות: החיילים החרימו פליירים שעליהם תמונה של ערפאת ומתחת לתמונה כתוב "נלך בדרכך" וחתום עמותת צעירים לפעילות חברתית. קבלנו הסבר להחרמה "הם חולמים עדיין על עראפת" והגבנו בשאלה על מי הם רוצים שיחלמו על שרון?נוכחנו כי האבנים המסותתות אכן הוחזרו לבעליהם ובמקומם הוצבו אבנים אחרות שאולי באמת היו בשטח.