חברון

- חברון, יום שלישי 15.11.05, בוקרצופות : מיכל צ' חגית ב' (מדווחת )אורחות חביבות ביותר חברותינו הירושלמיות יעל נ' ויעל י.ל.1030 – 1430 כביש 60 הפלסטינים חוגגים היום את יום העצמאות ה- 17! – משפחות בצד הדרך לבושות חגיגי מחכות למוניות , משפחות אחרות נראות מתחת לזיתים מוסקות. עוד על יום העצמאות הפלסטיני, ועל ההחמצה הגדולה של ישראל במאמר קטן ב"הארץ" של ה – 15.11.05http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=645668&contra...נסענו ישר ומהר לתוך הייאוש בחברון. בדרכנו עברנו את מחסום סנסנה – מתנחל מסתחבק עם חיילי משמר הגבול אין מעוכבים . עבודות הגדר בעיצומן – הפועלים – פלסטינים. שמתדרכים את הכלים הכבדים שמאלה , ימינה , דורה אל פאוור – פגשנו במקרה את מוסא החבר שלנו מ"בצלם " שהלך עם בנו. על הכביש מבני בטון של חסימה – החיילים בפילבוקס ויש חריצים על הכביש להאטה. מכונית משטרה כחולה בצומת – ומוסא מספר לנו שהם הפכו זאת להרגל יומי – לתת דוחות למכוניות הפלסטיניות שחוצות את הכביש – כך משטרת ישראל מתפרנסת מהפלסטינים – וכמובן שעכשיו לשלם את הדוחות יהיה תהליך ארוך של קבלת תסריכים, נסיעה לראס אל עמוד, בזבוז זמן – הסיפור המוכר. צומת הכבשים – עוברים ושבים ללא חיילים . צומת שיוך חברון בית ספר לבנות, מעבר של אנשים מצד לצד בשיטה של מוניות אל מוניות. עגלות מעבירות סחורה מצד אל צד – העגלה כבר מותאמת לרוחב המעבר – כל פעם רתך מצר אותה . נהגי המוניות מספרים שהצבא היה בבוקר . בית חגי – מחסום מעופף – עיכבו מונית פלסטינית לכמה דקות – עזבו עוד לפני שהגענו .השער לכראמה – פתוח. כל החסימות לאורך כל הכביש - מתוגברות על ידי אבנים גדולות ויפות – על ידי צינורות מלט - שיהיה הרבה יותר קשה לפלסטינים להוריד. בחניית הבולדוזרים שליד הר מנוח, בסיס חטיבת יהודה - יש בולדוזר אחד בלבד – השניים האחרים בעבודה – לא פלא כשמים אבנים כאלו. חברון באזור H2 חיים 65,000 פלסטינים ו500 מתנחלים. בין אזור H1 לאזור H2 יש שמונה מחסומים והרבה יותר חסימות של חומות, "תלתליות" ועוד כל מיני אמצעים צבאיים. בתוך שטח H1שהוא בשליטה פלסטינית יש שני פילבוקסים ועוד מבנים שהצבא תפס ותופס. חיילי גדוד "שחם " של הנחל עברו לג'נין – חזרו חיילי גדוד לביא. בעיר מורגשת קצת יותר תנועה בגלל ציון יום העצמאות – ואין לימודים בבתי הספר. כל המחסומים נראים אותו דבר והייאוש נורא. בתוך הקסבה קצת יותר תנועה מיום רגיל. כמה סיפורים במחסום בית מרקחת אנחנו מוצאות נער בן 16 מעוכב – חטאו הגדול שהוא שכח לקחת מביתו בחברון שנמצא בשכונה אחרת את תעודת הזהות שלו – ועכשיו החיילים מעכבים אותו ומחכים להוראות מהמפקד שלהם מה לעשות איתו. הנער מתוח נורא – הוא לא מדבר עברית גם לא אנגלית והחיילים לא מדברים ערבית. השארנו לו את מספר הטלפון שלנו – החיילים מבטיחים שהוא ישוחרר בקרוב. אז התחשק לו ללכת לחברים שלו ביום החופש שלו לשכונת אבו סנאן – אז מה אם התחשק... עכשיו שיראה מה זה לשכוח תעודת זהות.... (הוא לא צלצל עד סוף המשמרת ואנחנו לא עברנו שוב לבדוק ). אנחנו הולכות הרגל בציר המתפללים – למעלה על יד שער היציאה מקריית ארבע - אנחנו פוגשות קבוצת נשים פלסטיניות – בדרך כלל אסור להן ללכת על הכביש הזה – הוא כביש אפרטהייד מובהק - אבל היום החיילים לא מטרידים אותם וגם לא המתנחלים. אנחנו הולכות איתן לאורך הדרך עד למערת המכפלה – אישה צעירה (יפהפייה עם עיניים ירוקות מדהימות ) עוד אישה צעירה אבל כבר אימא לשני תינוקות וכנראה אימא שלהן . הן נראות ממש שמחות לראות אותנו ולקשקש . בדרך בציר המתפללים הן מראות לנו בית נטוש שהוא שלהן – אבל הן עברו משם – מי יכול לחיות בשכונה שהמתנחלים מציקים כל הזמן. בדרך חזרה שני מעוכבים ליד המחסום של מערת המכפלה - בדרך המותרת לפלסטינים בלבד – אני מנסה לברר מה קורה – אבל רואה מיד שהפלסטינים ממש מעדיפים שלא נתערב –זזנו הצידה . ליד בית הדסה - - הקיוסק של הקפה – חבורת חיילים צעירים בהפסקת צהרים – מתפתחת שיחה - משהו כמו סדרת חינוך שלנו - קצת מספרים על חברון ועל העובדה ש"נניח שליד בית שלכם בדרך מהתיכון למרכז היו מבקשים ממכם תעודת זהות" – הם מקשיבים בסובלנות רבה. ליד מחסום תל רומיידה אנחנו פוגשים צוות של ערוץ הילדים של אל ג'אזירה – מקבלות מספרי טלפון מהם וננסה לשדך אותם לערוץ הילדים שלנו – חוץ מזה שיעשו גם סיפור על ילדי חירבאת טוואני. בעודנו מדברות שם עם צוות הצילום – נעמד באמצע הרחוב מתנחל והחל לרשום משהו בפנקס קטן אחר כך הוא מדבר בטלפון ואנחנו שמות לב שלאורך כל הדרך חזרה ניצבים מתנחלים : "לשמור עלינו" . בכיכר השוטר - אנחנו רואות שני אנשים שנראים כתיירים מסתובבים ברגל שם – אנחנו מתקרבות לברר פרטים ואז נודע לנו שהחיל שנמצא בפילבוקס לא נותן להם לעבור – הם מארגון של "רופאים ללא גבולות " - אני מספרת לחיל מי הם ומיד הוא נותן לעבור – החיילים בחברון צריכים לדעת גם אנגלית וגם ערבית איזו תקרית הייתה יכולה להתפתח שם סתם מחוסר הבנה. סוף – והייאוש מוטב שלא נדבר עליו בעיר הרפאים הזאת