חווארה, בית פוריק

חווארה, בית-פוריק יום חמישי 15.12.05 אחה"צמשקיפות: רוני ק. (רשמה) הגר ל. (מדווחת)18:50 - 14:30סיכום תהליך כליאת הפלסטינים בגיטאות אזוריים מעמיק ומתרחב בקצב מהיר ביותר ומקביל לסיום בניית המסופים החדשים, המכונים ע"י גופי הכיבוש מסופי גבול, למרות שהגבול היחידי שהם מסמלים הוא הגבול בין מתוחכמות טכנולוגית כוחנית, אכזרית וטפשה לבין שפיות ומדיניות מציאותית. לנערים וגברים בטווח הגילים 16-30 הגרים צפונה ומערבה מצומת זעטרה לכיוון שכם, טול-כארם, ג'נין, טובאס וכל העיירות והכפרים שבנפותיהם, אסור לעבור דרומה מהצומת לכיוון רמאללה, ירושלים, חברון וכו', למעט המעבר לסלפית והכפרים שמסביב, בתנאי שהגברים רשומים כתושבי המקום בתעודת זהות. מחסומי הפתע צועקים בגדול "אנחנו כאן כדי להכריע סופית את רצונכם לחיים נורמליים!"בדיקות כל הרכב ובדיקת האנשים נעשות איטיות משבוע לשבוע, לאו דווקא יסודיות יותר, כך שגם ביום חמישי אחה"צ שאינו יום עמוס במיוחד, וגם בנתוני המגבלות החדשות אשר מצמצמות במידה ניכרת את מספר האנשים או כלי הרכב החפצים לעבור, עדיין זמן המעבר במחסום גדול משמעותית ממה שהיה רק לפני כמה חדשים. החושך המקדים להגיע בחורף, מאט עוד יותר את הבדיקות, בעיקר של כלי הרכב.החיילים עסוקים בשינון הגיאוגרפיה האיזורית ובדחיית אנשים המבקשים לעבור אל בתיהם או קרוביהם או חבריהם או עסקיהם. הם חסרי סבלנות או נפחדים לאחר דקירת חייל יחידת המעברים למוות לפני כשבוע, קשה לדעת. התגובה זהה – הרבה צעקות. בבית-פוריק החיילים אומרים שהמחסום פתוח עד שמונה בערב. 15:05 – מחסום פתע בצומת חווארה-כביש 60 (יצהר) בעיקר למכוניות שזה עתה סיימו בדיקה לאחר המתנה ארוכה בחווארה. למעלה מעשר מכוניות בתור.15:10 – מחסום חווארה: עם הגיענו אנו מזהות שני מעוכבים במכלאה, לטענתם משעה 10:00 בבוקר!!! מפקד המחסום מ. טוען שהם שם משעה 13:00 בערך, סגן א. (סמ"פ המ"צ) המתפקד למעשה כנציג מת"ק במשמרת טוען שהם אמנם ממשמרת הבוקר אך לא משעה כה מוקדמת.שני הנערים בני 16-17 ישובים במכלאה רועדים מקור, לא קיבלו מים או אוכל ולא נלקחו לשירותים מהרגע שנכלאו שם לפני חמש או שלוש שעות (תלוי בגרסה). לדברי מפקד המחסום הם הודיעו למשטרה האזרחית וממתינים כי יבואו לקחת אותם. מדוע משטרה אזרחית? אין תשובה. טלפון שלנו למוקד ה"הומניטרי" וכעבור 10 דקות הראשון משתחרר ודקותיים לאחר מכן גם השני. לטענת החיילים, הנערים (תושבי הכפר קליל ומנועים על כן ממעבר דרומה) ניסו לעבור מחוץ למחסום, באיזור המחצבה, ונתפסו במרדף ע"י החיילים וכמעט ירו עליהם ("היו צריכים להגיד תודה שהחיילים לא ירו עליהם"). לטענת הנערים הם בכלל לא רצו לעבור דרומה כי הם מכפר קליל ובאו למכור ממתקים באיזור הצפוני של המחסום. מונית עשתה פנית פרסה כדי לחזור לשכם והחיילים חשבו שהיא נמלטת ורדפו אחרי המונית. החיילים חשבו שהנערים היו במונית ועצרו אותם. מכיון שהארוע קרה במשמרת הבוקר, לא יכולנו לקבל יותר פרטים עליו. לא היה על כך דיווח של משמרת בוקר, כנראה ארע לאחר שעזבו.במחסום במשך כמעט כל זמן המשמרת כ-100 אנשים בכל עת. אין תור הומניטרי. נשים וגברים עם תינוקות על זרועותיהם, אנשים מבוגרים – כולם נדחסים בתור ואל תוך הקרוסלות. אין הפרדה בתור בין גברים לנשים. המראה קשה. הבדיקות כוללות את הריטואל המוכר מהחדשים האחרונים: פתיחת תיקים, פתיחת מעילים והנפת ידיים לצדדים ותוך כדי כך עשיית סיבוב שלם על המקום, הפשלת המכנסיים עד מעל הקרסול תוך כדי הרמת הרגל כדי שהחייל יוכל לראות, הורדת חגורות מכנס.בעמדת בדיקת תעודות זהות רק בודקת אחת. בגלל הסלקציה הגיאוגרפית-גילאית, הבדיקה של כל תעודה נמשכת יותר זמן, יוצרת תור ולכן הבדיקות הגופניות מופסקות מדי פעם, ולכן נוצר לחץ וצפיפות בתור לפני הכניסה לבדיקות. אנו מבקשות ממפקד המחסום כי יביא בודקות נוספות לת.ז. אך הוא אינו יוזם בקשה כזו.15:40-16:30 – זוג צעיר רוצה לעבור כדי לנסוע לסלפית. האישה רשומה בת.ז. כרווקה מסלפית, אצל הבעל היא רשומה כאשתו והוא משכם. לדבריהם התינוק שלהם בן שלושה חדשים מחכה להם בסלפית. גיל הבעל 28.5. אנו מנסות לעזור וגם סגן א. מנסה לעזור – הוא חוזר ובודק את הרישום של בני הזוג, מציע שיראו אישור כלשהו (ארנונה, חשבון חשמל וכד') שיעיד כי הם גרים בסלפית. בדיקה נוספת מעלה כי הבעל עדכן את תעודת הזהות שלו בספטמבר 2005 למגורים בשכם, שם היה רשום תמיד וכמו כן תינוקם נרשם בשכם. הבעל מוותר וחוזר לשכם, האישה ממשיכה לסלפית. לא עזרו בקשותינו להפעלת מעט שיקול דעת וראש גדול, גם א. המכיר בחוסר התועלת שבמחסומים אינו מעיז להפר את הפקודה.16:30 –מפקד המחסום אינו מאפשר לי ללכת לסוף התור כדי לספור מכוניות אך מבקש מהחייל בתצפית במגדל לספור עבורנו את המכוניות ולזהות את המכונית האחרונה. 7 מכוניות בתור היציאה משכם. אני מודדת זמן למכונית אחרונה (17:10 המכונית הגיעה לבדיקה לאחר שאל התור נוספו עוד שני אמבולנסים, סה"כ 40 דקות בתור קצר למדי).16:35-17:10 – מורה של קבוצת כמרים פרנציסקנים השבים מביקור בכנסיה בשכם, בעלי דרכונים זרים (ארופאיים ומדרום-אמריקה) מבקש שיעבירו אותם מהר כקבוצה. מפקד המחסום מבטיח שיורה לחיילים להעביר אותם מהר, ומכיון שאין כעת הרבה אנשים במחסום זה לא יקח הרבה זמן לדעתו.החיילים מתנגדים לתת עדיפות לקבוצת זרים על-פני הפלסטינים ולכן הכמרים עושים את התור בזמן מלא, שמתברר כלא קצר בכלל, למרות שאין הרבה אנשים במחסום באותו זמן.רוני מבקשת ממשה שוב כי יאיץ את בדיקת הכמרים, אך החיילים אינם מבצעים את הפקודה. לבסוף סגן א. מוציא אותם מהתור ורק בודק את ת.ז. שלהם.אנשים מתלוננים כי הם ממתינים כשעה בתור. האנשים קצרי רוח, הם חוזרים מהעבודה וכבר חושך והם רוצים להגיע לסופשבוע הביתה. אדם היוצא מהבדיקות בדרכו לירושלים מתרעם "מדוע רק בודקת אחת?".16:43 – ארבע נשים וגבר, עם תינוק בעגלה, מנסים לעבור דרך הכביש. מפקד המחסום מורה לחייל: "שישימו את העגלה בצד ויעברו כמו כולם בתור".16:55 – צעיר עם תינוק בזרעותיו מנסה לעבור מחוץ לסככה, דרך הכביש, הוא נחסם ע"י חייל ונשלח לתור הדחוס ולקרוסלות.17:05 – בגלל איטיות הבדיקות שוב נוצר לחץ בתור. חלק מהאנשים למודי ניסיון ומורידים את החגורה לפני הגיעם לבודק. תנועת הולכי רגל ערה בכניסה לשכם, גם כן אנשים החוזרים מעבודתם, כנראה מרמאללה.17:10-18:00 - נער משכם מובל למכלאה ובן-דודו עומד לידו וממתין לו. הם טוענים כי גם הנער מחווארה, אך תעודת הזהות שלו רשומה על שכם. אנו מנסות לעזור, אך בשעה 17:35 אנו עוזבות כדי לנסוע לבית-פוריק, ואומרות לנערים כי נשוב לבדוק מה קרה איתם מאוחר יותר. עם שובנו הנערים עדיין שם, שוב אנו עושות נסיונות לעזור (שיראה לחיילים הוכחה שהוא גר בחווארה, שמישהו מההורים יגיע למחסום, וכד' – הכל נענה בשלילה ע"י הנערים). לבסוף המתרוגמן אומר כי הנער משכם ואנו מבינות כי לא נוכל לעזור. לדבריו רצה ללכת עם בן-דודו לחווארה. פגיעתה הקשה של הסלקציה הגילאית ניכרת בכל מקרה, גם זה הפשוט לכאורה. הנער מסכים לחזור לשכם ומוצא מהמכלאה. בן-דודו ממשיך לחווארה.17:35 – המחסום מתרוקן במידה רבה, אנו עוזבות לביקור במחסום בית-פוריק.17:50 – מחסום בית-פוריק. חיילות המ"צ כבר עזבו. את עמדת בדיקת ת.ז. ושליטה בקרסולות מאייש חייל מהצנחנים. לשאלתנו הוא אומר כי המחסום יהיה פתוח עד שמונה בערב. המחסום ריק , מדי פעם מגיע הולך רגל העובר לכאן או לכאן. בתור המכוניות כארבע-חמש מכוניות. שני חיילים בודקים. אנו חוזרות לחווארה.18:00 – חווארה. הנער המעוכב עדיין במכלאה ובן-דודו ממתין לו. עוזר לנו בתרגום צעיר ישראלי, יליד שכם החוזר מביקור אצל אימו. הוא מתגורר בישראל עם אביו. רוני מכירה אותו ממעברים קודמים שלו במחסום, ובזכותה מפקד המחסום משחררו. אנו מסבירות לו כי עליו להשיג אישור קבוע לביקורים אצל אימו בשכם ונותנות לו מספרי טלפון. הוא חוזר איתנו לכפר-סבא שם הוא עובד בבית-קפה. הנער המעוכב מוותר על נסיונו לעבור לחווארה וחוזר לשכם. 18:15 – תור מכוניות גדול בכניסה לשכם (למעלה מעשר מכוניות).18:22 – צומת חווארה-כביש 60 (יצהר) תור של 17 מכוניות בכיוון דרום, רובן נבדקו זה עתה בחווארה.18:50 – צומת זעטרה: 14 מכוניות מצפון.19:00 – מחסום פתע לפני מרדה בכיוון הנסיעה מזרחה.סוף