ענתא, א-ראם, קלנדיה

ענתא,א-ראם,קלנדיה, 16 בדצמבר 2005, יום ששיליה ל., תרצה ל. (רושמת), 8:30, ענתא – תנועה דלילה, זורמת. עזבנו אחרי מספר דקות.8:45, מחסום א-ראם – המחסום מאוייש היום בחיילי קורס של חיל האוויר, נוסף על חיילי מג"ב שבדרך כלל שם. כשאנו מגיעות אנו רואות כ - 8 אנשים שעומדים בצד הצפוני של המחסום, ליד עמדת החיילים. כולם גברים, נער או שניים ואנשים מבוגרים יותר. ליה מבררת – הם מעוכבים. אמו של אחד הנערים הגיעה ומחכה יחד עם בנה. נתפסו לפני מספר דקות למטה ללא אישורים – הם אומרים: עוד לא בשטח ישראל; החיילים אומרים: בשטח ישראל. דיברנו עם חייל המג"ב האחראי – שַחררו כמה שיותר מהר. הוא אומר: לא נעכב סתם. החייל ממלא עכשיו את הדוחות על כולם, ואז יקרא אחד-אחד לבודקה לתשאול, וישחרר אחד-אחד. שניים מהמעוכבים מראים לנו אישורים שעליהם להגיע לקונסוליה האמריקאית כדי להוציא ויזה. אין להם דרך להגיע לקונסוליה האמריקאית, כי אין להם אישור כניסה לישראל. אנחנו מראים לחיילים את האישורים. הם לא מקבלים. מונית מגיעה מכיוון צפון לכיוון ירושלים, במחסום נמצאת אישה שאומרת ששכחה את תעודת הזהות – מתבקשת לרדת מהמונית ולחזור. היא ובעלה יורדים. אנחנו מחכות לראות תוך כמה זמן ישחררו את המעוכבים. אחרי כ – 40 דקות קוראים למעוכב הראשון – הנער - לתשאול קצר ב"בּוּדקֶה". נמצא בפנים כ – 7 דקות, יוצא, מקבל חזרה את התעודה שלו, וחוזר על עקביו. כל כמה דקות נכנס אחר ויוצא. 9:45, מחסום קלנדיה – השטח סביב מעבר הולכי הרגל מלא בסלילי תיל, קוביות בטון, ערמות אשפה, ערמות עפר של עבודות הגדר, חתכים בקרקע וקרקע הפוכה בכל מיני מקומות. תנועה יחסית דלילה של אנשים. במחסום עצמו תחושה של מתח. במעבר להולכי רגל אנחנו רואות תורים לפני כל קרוסלה, גם לכיוון צפון, החוצה מאזור ירושלים. החיילים לא מסכימים להחליף איתנו מילים. רק אומרים שהכניסה היא לבעלי תעודות זהות כחולות בלבד. אדם עם מזוודה גדולה רוצה לעבור – צריך להגיע לעזה, זהו היום האחרון של האישור שלו. שני חיילים מורים לו בנוקשות לחזור, כשמתחיל לשאול, להראות, עונים בקוצר רוח – לך, תחזור, לך מכאן. אנחנו מדברות איתו, ליה מתקשרת לאו. מהמת"ק – מתי יוכלו לעבור אנשים כדוגמתו? או. אומר שרק בשבוע הבא, בינתיים שינסה לעבור בסורדה או בביר-זית. אנחנו מוסרות זאת לאיש. הוא אומר בעייפות, גם שם לא יהיה מעבר.אנחנו עוברות את המחסום להולכי רגל לכיוון צפון. גם ביציאה צריך לעבור דרך קרוסלה. 9:55 – מחסום קלנדיה, מעבר למכוניות כאמור, רק לבעלי תעודות זהות כחולות. כשאנחנו מגיעות, תור ארוך, של למעלה מ – 30 מכוניות. כשאנחנו עוברות ליד השיירה, איש קורא לעברנו בכעס – התור ארוך, ארוך. אנחנו מתקרבות למחסום. מסלול אחד בלבד פתוח לכיוון מזרח, במקום השניים שבדרך כלל פתוחים. החיילים בודקים לאט, דבר דבר בתוך האוטו. אישה יוצאת מהאוטו ופותחת הבגאז'. יש שמה כל מיני חפצים. היא צריכה להוציא חפץ חפץ ולהראות לחיילים. הבדיקה אורכת 4 דקות. אם יש 20 כלי רכב בתור (לפחות), אזי נדרשים לחכות 80 דקות. האוטו הבא נבדק בפחות זמן – אין הרבה חפצים באוטו. ליה בודקת עם נהג של אחת המכוניות המחכות – הוא מחכה בתור כבר שעה וחצי (הוא עצמו תושב ירושלים).שאלנו את אחד החיילים למה לא נפתח המסלול השני. הוא אומר, אין מספיק חיילי משטרה צבאית לערוך השם הבדיקה. אנחנו מסתכלות – במחסום יש מספר חיילי משטרה צבאית, וכן חיילים אחרים. כ – 9 חיילים סך הכל. שניים נוספים עוברים בזה הרגע לידינו. כל כמה דקות באים והולכים חיילים אחרים מכיוון המסוף הנבנה למחסום. חיילים מביאים ג'ריקנים ואוכל למחסום. בזמן שהחיילים ששם לוקחים לשתות, או מסדרים את האוכל שנכנס, כל התור מתעכב למשך 3, 4 , 5 דקות נוספות, כי אף אחד מהחיילים לא בודק אז מכוניות. התקשרנו שוב לאו. מהמת"ק לבדוק אם אפשר לפתוח עוד מסלול. הגענו לבסוף לדוברת, שאומרת שהיא תבדוק ותחזור אלינו. אנחנו במקום 20 דקות, והתור התקצר בחצי. כנראה שלפני כן ממש עיכבו אנשים. מגיעה מכונית עם שני בחורים צעירים. הם קצת מתחכמים. מחכים שהחיילת תורה להם לפתוח את הבגאז'. ואז, החיילת מורה לבחור באצבע על הבגאז' הפתוח, תוציא את זה, הבחור מוציא ארגז. שם על הרצפה. החיילת מורה לו להוציא כל חפץ קטן מהארגז, לפתוח כל קופסה, לרוקן כל מיכל קטן. דבר דבר, לא מדלגת על כלום. והוא מוציא, דבר דבר, עד הסוף. ואז מחזיר הכל. והם נוסעים. אנחנו מתקשרות שוב לדוברת. היא שואלת – לא סידרו עוד מסלול? אנחנו אומרות לא. הקליטה גרועה. לא מצליחות עוד לשמוע. חוזרות לכיוון המחסום להולכי רגל. פוגשות שם צלמי רויטרס, שאומרים לנו שכל יתר המחסומים סגורים למי שאינם בעלי ת"ז כחולות. ליד הקרוסלה בתוך המחסום אנחנו מחכות בתור עם עוד כ – 20 אנשים. בכל פעם שהקרוסלה נפתחת מהנעילה, עוברים אנשים, עד שהיא ננעלת שוב, עם האדם בפנים. חייל שנמצא יותר קדימה קורא בקול – למי שאין ת"ז כחולה חבל על הזמן, לכו הבייתה. 10:55מגיעות למחסום א-ראם, מכיוון צפון לכיוון ירושלים. תור של כ – 30 מכוניות. אנחנו מחכות כ – 25 דקות עד שעוברות.