א-ראם, קלנדיה

א-ראם, קלנדיה. אחה"צ. 2.1.06 משקיפות ומדווחות: נועה א.י., ליזי ש.תקציר:"באים אנשים מרוסיה, באים אנשים מארצות הברית והם גרים במדינה שלי. ואני, אסור לי"(דבריו של איש מקלנדיה שנמנע ממנו, זה זמן רב לראות את ילדיו, את אשתו, שגרים בירושלים)"פיטרו אותי כבר פעם שלישית, למה אני מאחר. במחסום הישן, חצי שעה. פה, שעתיים"(אבא לחמישה ילדים, ללא פרנסה. בכל בוקר הוא קם מוקדם יותר, אך ללא הועיל...הוא מאחר)וזה מעורר מחשבה: מה עושה בן אדם על מנת שילדיו לא יהיו רעבים?וזה מעורר עוד מחשבה: מה עושה בן אדם אילו הפרידו אותו מילדיו ולא יכול לראותם?תשובה אפשרית: הכל...!!!!!א-ראםתור ארוך של רכבים, אין עיכובים מיוחדים. מעבר הולכי הרגל, כמעט ריק. אנחנו ממשיכות. קלנדיהעומס של מוניות. לא נתפסת יכולת התמרון בנהיגה במילימטרים הכביש הפנוי שיש...על הבטונדות החוסמות את הכביש, מוצגת סחורה דלה למכירה (חוק שימור האנרגיה...). ומסביב, מספר רוכלים בדוכנים ניידים, או כאלה מאולתרים.ביציאה מהמחסום ממתינה אשה לאביה שכבר למעלה משעה נמצא שם במחסום, בדרכו אליה. היא מספרת כי בתה עברה ניתוח בדרכי הנשימה והיא רוצה לקחת אותה לבדיקות מעקב, אך אין לה אפשרות כיוון שהיא בעלת תעודה ירוקה ולא מאפשרים לה...לקחנו את פרטיה ונתקשר אליה, על מנת לתדרך אותה בפניה למת"ק....הנשים עוברות מהר יחסית, אבל הגברים מעוכבים וכמעט שכולם מופשטים בבדיקה.תור של עשרים גברים בערך, נראה כנצח נצחים.....לא פלא שאנשים מפוטרים ממקום עבודתם בשל איחורים בבקרים. אם בתור של 20 איש, לוקח בממוצע, שעה וקצת, לעבור....מה קורה בבוקר, כאשר מאות אנשים בדרכם אל פרנסתם?ומה קורא אם "רחמנא ליצלאן" נבדק מישהו מהם "בקפידה יתרה"? שהרי אז ניתן רק לחלום על לחיות בכבוד ולפרנס את משפחתך ולהאכיל את ילדיך.....אנחנו עוברות אל מחסום הרכבים. שעתיים....זהו זמן ההמתנה.וכאן עולות מספר תהיות.... משאיות, עוברות ללא בדיקה כמעט, אך רכבים מעוכבים לבדיקה קפדנית של תא המטען ושל תעודות ואישורים....ואז התוודענו לדבר נוסף: אם יש לך רכב עם סחורה, עם מספר רישוי ישראלי, אתה לא יכול לעבור במחסום הזה....למה? "יש את מחסום ביתוניא, עשינו אותו במיוחד להם..." אומרת לנו חיילת במטרה להראות עד כמה הצבא מתחשב בישראלים.....אבוי! האיש, צריך לנסוע שעות רבות, על מנת להגיע לאיזור הביקעה ומשם עוד שעות רבות לביתו בסמוך לעפולה.....כי מקלים עליו בשל היותו ישראלי. הללויה. הללו.בחזרה לשלט המרצד "ברוכים הבאים"...אנחנו עוברות בקרוסלות. מוצאות דרכנו החוצה. סיכום: המחסום החדש, מעכב אנשים הרבה יותר. היעילות זרה לו. הייאוש לא נעשה יותר נוח...אנשים מאבדים פרנסתם ולא יכולים להאכיל את משפחתם בגלל העיכובים.מדובר באנשים שעבדו כל חייהם בישראל וכעת בשל האיחורים, הם מפוטרים. הם קמים קודם, הם באים למחסום שעות לפני .... אבל, במחסום החדש, ערך כבוד האדם ופרנסתו, כל כך שוליים. לחיילים יש מיקרופון, מצלמות, מסכים, חדרים ממוגנים....אבל מעבר לאקרובטיקה הטכנולוגית הזאת, יש בני אדם, בעלי משפחות שיש לפרנס....אה, סליחה, אבל הם ערבים....