ירושלים
אבו-דיס, הקונטיינר, יום רביעי 28.12.05 אחה"צ צופות: לאורה ש., תמי ב., דניאלה ג. (מדווחת) תמצית: שוב אין כל כך מה לדווח. אבו-דיס ה"פשפש החדש" עדיין סגור על מנעול ובריח, ובפשפש הישן שלושה חיילי מג"ב בודקים תעודות של כל המטפסים על אבני הבלוקים לעבר ירושלים. החיילים גסי רוח, משלחים כלעומת שבאו בזלזול תוקפני אישה וגבר מבוגרים למדי שמתחננים על נפשם אך לשווא, ואנחנו מציינים בקול רם שלא היה מזיק אילו הוסיפו את המילה הקטנה "בבקשה" לנביחות שלהם "תעודה!". רק בעלי תעודות כחולות וברי המזל שברשותם תסריך מורשים לעבור. מן העבר השני של הפשפש, בולדוזר (שנוהג בו פלשתינאי, כמובן) מזיז בלוקים גדולים כדי שיחסמו פתח שהפלשתינאים השתמשו בו למעבר רכבים. הקהל הקטן שנאסף זועם, וגם עלינו כי קצרה ידינו מלהושיע. הרבה מאד עבודות בניה מתבצעות סביב, ללא ספק לכבוד הגדר. נחמה פורתא העובדה שהפלשתינאים תמיד מצליחים למצוא נתיבים עוקפי החיילים, והפעם היה זה דרך גדר בית-הספר וחצר פרטית שמעבר לרחוב. הקונטיינר תנועה דלילה שמנוהלת ביעילות ע"י חייל מג"ב ידידותי. את רוב המכוניות הוא מעביר בהינף יד, ואחרות מעוכבות מדי פעם למקסימום עשר דקות עד שנבדקות התעודות של נוסעיהם. באשר ליחס שלו כלפינו – ימות המשיח. לא רק שהוא זה שיוזם שיחה אתנו, הוא גם מבקש שלא נדאג, מסביר שהבדיקה שלו מדגמית, שאם אלה סטודנטים צריך לרשום מה הם לומדים והיכן, ואם לא די בכל אלה הוא גם מזמין אותנו להתקרב ואומר שאנחנו יכולות לעמוד איפה שאנחנו רוצות!