ענאתה,א-ראם, קלנדיה

ענאתה, א-רם, קלנדיה,יום שישי 13/1/06 בוקר משקיפות: ליה ל. וקלר א. (מדווחת)8:30 - 10:40 8:30 ענאתהמעט תנועה. מונית עוברת בצד ולא בנתיב הבדיקה. חיילת מג"ב רצה אחריה, דורשת מהנהג לעמוד בצד, לוקחת את התעודה שלו (תעודה כחולה) והולכת למסוף. תוך 7 דקות התעודה מוחזרת.שיגרה אבסורדית של מחסום שכל הזמן עוקפים אותו וכולם יודעים על כך ומשחקים את המשחק.9:00 א-רם כשאנחנו מגיעות, אנחנו מבחינות בגבר ו- 3 נשים, כולם מבוגרים, מעוכבים. לקחו להם את התעודות ולא מאפשרים להם לעבור. הגבר מספר שהוא גר בחברון ויש לו אחות ברמאללה ושתי אחיות בירושלים. הוא לא מקבל אישור כי בנו נעצר פעם ומאז אין לו כל תקווה לקבל אישור ולראות את אחיותיו. הוא קיווה שביום שישי שהוא גם יומו האחרון של עיד אל-אדחא, יאפשרו לו לעבור.הניסיונות לדבר עם הקצין במקום אינן עולות יפה. אמנם הוא עצמו אומר שמדי פעם יש הקלות כגון ברמדאן אבל לטיעון שעיד אל-אדחה הוא חג חשוב לפחות כמו עיד אל-פטר הוא נשאר אדיש וחוזר על כך שהפקודה היא: סגר מוחלט - אין להעביר אף אחד אלא בעלי אישורים מיוחדים. גילם של האנשים אינו מעניין אותו. התעודות מוחזרות אך גם האנשים מוחזרים לאחור.9:30 קלנדיה בוץ, הרבה בוץ. השלט הגדול שדובר בו רבות כבר ושצולם, נראה יותר סוריאליסטי מאי פעם. שום דבר ממה שעלי הכותרת של הפרח הגדול מבטיחים אינו נראה לעין כאן (צמיחה, פרנסה, יציבות, ביטחון, חינוך, פריחה...). בצדה השני של המפלצת, כשאנחנו משקיפות על המחסום למכוניות, אנחנו רואות שהתווסף שלט נוסף: הפעם נוף נקי וכביש רחב ומטופח ולצדו שלטים גדולים הנושאים את אותן מילים יפות ושקריות (צמיחה, פריחה וכו'). הצבא ממש יוצא מגדרו כדי למכור לפלסטינים שהכול הוא רק לטובה. או אולי זה ניסיון להשתלב בשלל המודעות של הפריימריז ברשות.שורה של 20 מכוניות לפחות. כל מכונית נבדקת לאיטה וההמתנה היא של חצי שעה לפחות. האנשים ממתינים בהכנעה, בסבלנות, אחדים פותחים חלון ומחליפים איתנו כמה מילים. אדם אחד מספר שהוא משכם ונישא לאישה מירושלים ומאז הוא מתגורר בירושלים. אשתו בהריון ויש לה כאבים, היא חייבת להגיע לבית החולים. הם ניסו לעבור רגלית במחסום להולכי רגל אך לא הורשו לעבור כי הוא משכם (הוא מראה לנו תעודה שבה רשום שהוא משכם אך עקב נישואיו עבר לירושלים). עכשיו הם מנסים את מזלם במכונית במחסום למכוניות. אנחנו עוקבות ורואות שבסופו של דבר הם עברו, והמשמעות היא לעשות עיקוף לא קטן.התור מתארך. רק נתיב אחד פעיל למרות שיש במחסום הרבה חיילים ושוטרים (לפחות 9 ). אנחנו מתקשרות לדוברת והיא מבטיחה לבדוק ולחזור אלינו. בינתיים קצב הבדיקה מהיר יותר אבל עדיין רק נתיב אחד פתוח. הדוברת חוזרת אלינו ומודיעה לנו ש"יש סיבה צבאית שבגללה אין אפשרות לפתוח שני נתיבים". כמובן "אי אפשר לפרט מהי הסיבה - זה עניין ביטחוני" אבל "הקצין במקום יבדוק אם אפשר לעשות משהו".במחסום להולכי רגל - הרבה אנשים, בעיקר נשים וילדים רבים, משפחות עם חבילות. בשלט האלקטרוני שעליו הברכה הקבועה "שהות נעימה" רצה עכשיו באותיות אדומות הברכה "חג שמח"! אישה מבוגרת, לבד, נושאת על ראשה חבילה גדולה שנראית מאוד כבדה. אנחנו כבר מתכוננות לבקש שיפתחו לה דלת אבל היא מתקדמת ללא היסוס לכיוון הקרוסלה ועוברת שם זקופה. אם החבילה היתה גבוהה ב- 10 סמ' יותר, היא לא היתה יכולה לעבור. היא והחבילה על הראש ממלאות את החלל הצר של הקרוסלה אבל היא דוחפת בביטחה ועוברת. הפלסטינים מפתחים כל מיני יכולות כדי להתעלם מהמכשולים שאנחנו מעמידים בפניהם...אנחנו עוזבות ונשמעות להנחיות לפיהן על הנשים לצאת דרך שער 3 . שם מבקש חייל את התעודות שלנו, לאחר מכן הוא קורה לחיילת שבודקת את התיקים שלנו, בלי להסתכל עלינו ומפטירה כלפינו בבוז "יאללה". בא-רם כ-10 מכוניות. אנחנו עוברות תוך רבע שעה.