א-ראם וקלנדיה

א-ראם, קלנדיה, 1.2.06, בוקר. משקיפות: נאוה א., עידית נ., נעם ד. (מדווחת)יום הפרעות של הריסת הבניינים הלא חוקיים בהיאחזות עמונה.א-ראם: 07:10 במחסום פקק של שני טורים- כ 45 מכוניות בכל אחד. ההתקדמות בקצב איטי, עשרות ילדים וילדות מחכים להסעה. המכוניות מתקשות לעשות סיבוב פרסה ומתקשות לעצור בגלל הבטונדות שהציבו במקום החנייה הרגיל. שוטר תנועה ושני אנשי שב"כ מתעקשים לזרז את התנועה.. באופן שרירותי הם בוחרים מכונית שזה עתה נבדקה במחסום, עוצרים אותה באמצע הכביש - איש השב"כ מוסר את פרטי הנהג דרך מכשיר הקשר ורק לאחר קבלת אישור שאין מדובר במבוקש משחררים אותו לדרכו. כך מספר פעמים.במעבר הולכי הרגל מעט אנשים, החייל הבודק שותה בנחת קפה, איש משטרה מנמנם בתוך ג'יפ צבאי החונה ממש בתוך המחסום . יש משהו הזוי בתמונה השלווה הזו, באמצע התנועה והכיבוש וההשפלה והלכלוך והכוחניות.. קלנדיה: 07:50 עוד לא הספקנו לעבור את הקרוסלות וכבר נשמעה צעקה ברמקולים: "מחסום ווטש- אסור לצלם". 60 איש נדחקים בקרוסלות.לפני הקרוסלה האחרונה, לכיוון רמאללה, תייר על אופנים לוחץ על כפתור הקריאה. עונים לו בערבית – שיחכה, הוא מדבר אנגלית. אח"כ הוא שוב לוחץ על הכפתור, עונים לו באנגלית שיחכה. חזרנו לחלון המשוריין במעבר ואותתנו לחיילים. לבסוף נשלח חייל לפתוח לו את השער. כעבור חצי שעה מגיעים סבל ותיירת עם מזוודה, גם הם מתקשים להשתמש בשער ההומניטארי הזה. בפנים, ליד השער ההומניטארי לכיוון ירושלים מחכה איש מבוגר עם שק ענק. השער סגור - אף אחד לא רואה אותו, לא מתייחס אליו. כעבור 13 דקות פותחים את הקרוסלות לקבוצה נוספת. האיש המבוגר עם השק עדיין מחכה. מצטרפת אליו אישה מבוגרת עם שק מרווה עצום מימדים על ראשה - גם בה לא מבחינים. שקופים.חייל בלונדיני היושב בחדר ה"פיקוח" מצביע על שלט חדש בערבית המסביר מי יכול לעבור בקרוסלה השמאלית ביותר - רק נשים ומבוגרים מעל גיל 60. הקרוסלה סגורה. אני מסמנת לו לפתוח אותה. הוא מביט בנו בבוז, אבל אז שני תלמידים בני 14- 15 נעמדים מול החלון שלו, נצמדים לסורגים ומחייכים אליו בבוז- בלי רתיעה. הם חוזרים בקול אחרי כל הודעה שהוא צורח ברמקול - כמו מקהלה של לעג, בעוויתות פנים, צוחקים לו, מתבוננים בו בהתרסה. הוא מסמן להם לעבור מיד דרך הקרוסלות אבל הם ממש לא ממהרים. הם ממשיכים להתבונן בו ולהעיר הערות לעברו - הוא מזיז את היד- מסמן להם לעבור מיד אבל הם לא נבהלים, צוחקים לו - יש פה היפוך תפקידים מהפנט: הם הצופים, הוא הקוף בכלוב המשוריין. אנחנו מבקשות שיפתח את השער עבור המבוגרים ואשה עיוורת שהצטרפה בינתיים לחבורת המחכים. בתגובה החייל עוצר את הקרוסלות עד שנזוז לכיוון הסככה. הוא מתעלם מבקשתנו לפתוח את השער ההומאניטארי. אנחנו נסוגות לסככה. מתקשרות לאלה הדוברת של מח"ט בנימין. אני מספרת לה את הסיפור והיא אכן מתקשרת אל המחסום. בעודי על הקו אני שומעת אותה אומרת לחייל שצריך לשלוח מיד ליווי לפתיחת השער ואומרת לנו שכרגע אין להם מספיק חיילים וברגע שיתפנו, יפתחו אותו. היא מבקשת שלא "נפריע בקו הראייה" של החיילים. 8:50 השירותים במחסום סגורים. בכל הפעמים שבדקנו השירותים הללו סגורים. למה?9:00 במחסום המכוניות יש עומס לשני הצדדים. הנהגים מספרים כיצד ניסו לנסוע בדרך הארוכה, דרך סורדא, עופרה ובית אל, אך היום כביש 60 חסום – בגלל הריסת המבנים של פורעי החוק בעמונה. כאן הם מחכים כבר שעתיים בתור!רק נתיב אחד פתוח לבדיקת רכבים . אחרי שיחה עם אחד הקצינים ואחד החיילים נפתח נתיב נוסף. הפלשתינאים מתלוננים על שעות של המתנה. הקצין יספר לנו ש"כרגע התקבלה הוראה מהמח"ט" לפתוח את החסימה בכל מחיר ולתת למכוניות לעבור מהר כדי לא ליצור עומס. בנוסף, הוא מספר שהמח"ט העביר להם תדרוך ביום שבת ואמר מפורשות שמותר לנשות מחסום ווטש להיכנס למחסום, לצאת, לעבור ולצלם - רק לא לעכב את התור ולא להתעכב בפנים. חבל שהחייל הבלונדיני לא מודע להוראות.9:35 בדרכנו למכונית עוצר אותנו איברהים אבו יוסף. יש לו יוזמת שלום אזורית. הוא מדבר עברית רהוטה, מספר על הגעת היהודים מכל תבל לארץ הזו, לדבריו הערבים מאמינים בכל הנביאים מאברהם דרך ישו ועד מוחמד. על כן, כיום, המוסלמים הם היהודים האמיתיים. הפתרון היחיד הוא שכל היהודים יתאסלמו. הוא פורש את משנתו ברהיטות. רק ככה יהיה שלום, כשכולם יתיחסו לכולם בשוויון כי כולם יהיו מוסלמים במדינה מוסלמית, כן, גם הנוצרים יתאסלמו.... אנחנו מחייכות אליו, נאוה מציעה פשוט להתייחס לכולם בשוויון כי כולם בני אדם, לא חשובים הדת או הלאום. הצעירים סביבו צוחקים עליו, לא מקבלים את הרעיונות שלו, גם אנחנו לא. הוא מתעקש להמשיך, אך אנחנו חוזרות למכונית. כנראה שזה לא יום ליוזמות שלום.