ירושלים

נועמן, יום ג' 24.01.06, בוקר משקיפות: יהודית א., תמר א.(מדווחת) תיאטרון האבסורד - או: הפסקנו סופית להבין מה קורה כאןבדרך מאום טובה לנועמן אנחנו פוגשות אישה עם שני ילדים ואת יוסוף עם שני ילדים בדרך לבית הספר באום טובה. אלה מבין הילדים המעטים שמותר להם ללמוד בבית ספר ירושלמי משום שלפחות לאחד מהוריהם תעודה כחולה.כמה מטרים מהכניסה לנועמן אנחנו מופתעות מאוד כאשר מאחורינו מופיע רכב – איכשהו הנהג הצליח לעקוף את החסימות בדרך. אך על החסימות האחרונות לפני הכניסה לכפר גם הוא לא מצליח להתגבר. "תראו מה עושים לנו", הוא אומר בהצביעו על מה שפעם היה כביש.באמצע הכפר אנחנו פוגשות אדם שזה עתה עבר דרך הפתח בגדר. "אתן יכולות לעזור?", הוא שואל. כרגע, הוא אומר נמצאים חיילים ליד הפתח.07.25 – 08.00 מחסום פתע "מזמוריה".ליד פתח הגדר נמצאים 12 פלסטינים ושני מג"בניקים ללא ג'יפ; אחד רושם את פרטי הפלסטינים על נייר כאשר גב חברו משמש לו שולחן; חייל שלישי נמצא במרחק של כמה עשרות מטרים, לא ברור מה הוא עושה שם. אם מסתכלים על המצב מנקודת המבט של ביטחון החיילים – לו הפלסטינים היו רוצים, היו בקלות יכולים להתנפל עליהם.חשבנו כמובן שמדובר במעוכבים שממלאים להם טופס על שהייה בלתי חוקית. אך זה לא בדיוק היה כך. כבר האווירה הרגועה הייתה מוזרה: הפלסטינים ואחד המג"בניקים דובר ערבית התלוצצו ועישנו ביחד. מפעם לפעם הם צעקו לעבר חבריהם שחיכו באל-ח'אס, בצד הפלסטיני של הגדר, שיוכלו להתגנב לתוך ירושלים לעבודתם, שיבואו. המג"בניק אומר משהו כמו שאם הם לא יבואו, לא ישחרר את הקבוצה שנתפסה, ואנחנו כבר חושבות שיש כאן ניסיון למלא דו"חות של שב"חים גם לאלה שהספיקו להימלט בחזרה לאל-ח'אס לפני שכוחות הביטחון הגיעו. כעבור כמה דקות המג"בניק מציע לפלסטינים את שרידי ארוחת הבוקר של החיילים שנמצאים בשקיות מפוזרות על המדרכה ליד הגדר, הפלסטינים צוחקים, מתיישבים על המדרכה ואוכלים את הלחמניות הצה"ליות. המג"בניק השני פונה אלינו, מזהיר אותנו: "אל תגעו בגדר, שלא תהיה אזעקה" ומסביר לנו מה קורה. אנחנו לא מאמינות למשמע אוזנינו: "יש מבצע, מעבירים את כולם". הפלסטינים ממילא עוברים לירושלים, הוא אומר; אם כאן לא מצליחים, הם עוברים מתחת לאדמה, דרך מערכת המים. אך היום באמת מוכנים לתת להם לעבור כאן, לכולם, עם או בלי היתר עבודה, רק לא למי ש"חשוד". התנאי היחיד: שכולם יבואו. לכן הפלסטינים כאן צועקים לאלה באל-ח'אס שוב ושוב "תעאלו". אך אלה לא באים, ואין זה פלא, כי למה שיאמינו שמג"ב פתאום מזמין אותם לעבור את הגדר שאסור להם לעבור. אחד הפלסטינים ליד הגדר מוותר ועושה את דרכו בחזרה לאל-ח'אס ולבסוף כל הקבוצה קמה וחוזרת. המג"בניק דובר ערבית מדגיש עוד פעם שבאמת רצו לתת לכולם לעבור. הוא מבין שלא יכלו להאמין, אך "שיתרגלו". ???