ירושלים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
אפרת ב.,חנה סט.,ברברה ס.
03/02/2006
|
בוקר

אבו-דיס, יום שישי 03.02.06 בוקר משקיפות: אפרת ב., חנה סט., ברברה ס. 11:22 - 9:20 העיר העתיקה הרבה מאוד שוטרים עם אלות בשערי העיר העתיקה. בשער הפרחים בודקים את ת.ז. של הנכנסים.במורדות הר הזיתים שוטרי מג"ב ערוכים לבדיקות פתע. אבו-דיס 9:20 בשער על הגבעה בין תחנת הדלק לבין הפשפש הישן קבוצה של שוטרי מג"ב גסי רוח (חייל אחד ושתי חיילות) שומרים על 9 מעוכביםinfo-icon, שניים מהם עומדים מהצד המזרחי של השער. נאמר לנו כי המעוכבים נמצאים שם מהשעה 7:00. החייל צורח ומצווה על המעוכבים לא לעשן, ואחת החיילות מצטרפת אליו. אנו מתקשרות לאלי ג. ומספרות לו על התנהגותו האלימה של החייל. הוא מבטיח להגיע. בינתיים אני יורדת לאזור בו היו הרוכלים נוהגים לעמוד, מהצד המזרחי של השער במקום בו מתבצעות עבודות בניה. זאת כדי לתת מעטפה לאביו של ילד נכה המחכה מעבר לקוביות הבטון, שכאן הן נמוכות יחסית. כאשר האב רואה אותי מתמודדת עם הקשיים והבוץ בדרך, כנראה כדי להיות מנומס, הוא קופץ לעברי – לצד השני של החומה. שניה לאחר מכן מופיע החייל הנ"ל וצועק על האב להראות לו את ת.ז. ואת אישור המעבר. אני משתדלת מאוד לשמור על קור רוח ומסבירה לחייל שאין האב מתכוון לעבור לכוון ירושלים ובסך הכל אני מעבירה לו משהוא שעוזר לילד הנכה. דברי כלל לא מענינים את החייל, "אסור להכנס לשטח בבניה", אמר, וצרף את האב לקבוצת המעוכבים. כיצד אפשר לדעת שאסור להכנס לשטח הזה, האם יש במקום שלט כל שהוא?דקות לאחר מכן מגיע אלי ג. ו"שוטף" את החייל. בין השאר הבנו כי לאחד המעוכבים היה אישור מעבראך החייל אפילו לא הסתכל על האישור ועיכב אתו. כואב הלב למחשבה על העוול שנעשה למעוכבים ועל כל שעות ההמתנה המבזות ומבוזבזות. מתברר כי החייל, בנוסף על האיסור לעשן אסר על המעוכבים לשבת, למרות שעות הצפיה הארוכות .נאמר לנו כי ההוראה היום היא להעביר רק בני 45 ומעלה עם אישור מעבר, ונשים בכל הגילאים. אלי מצדיק את התנהגות החייל בכך שהאנשים מבקשים שוב ושוב לעבור למרות האיסור – מה שמתסכל מאוד את החיילים. העובדה כי הם מנסים בסך הכל להרויח קצת כסף, להגיע לבית החולים או לבקר חבר, ונענשים על כך שוב ושוב, ומתוסכלים קצת יותר, אינה עושה רושם על החיילים. המנזר המג"בניקים מחכים לתפוס עוברים בלתי חוקיים, ואחד מהם אף רודף אחרי מאן דהוא. 3 אנשים מעוכבים ומשוחררים אחרי מספר דקות. גם כאן למעוכבים אסור לעשן. כאשר אנו אומרות שזו לא הוראה מגבוה, מצלצל אחד החיילים למפקדו ומתברר שאנחנו צדקנו. החייל מודיע בקול רם "מי שרוצה לעשן מוזמן לעשות זאת". הצלחה קטנה שלנו.בחזרה בכביש הראשי אישה בהריון ובעלה מחפשים ללא הצלחה נהג שיקח אותם לבית החולים מוקאסד. אין להם רשיון ואיש אינו מעוניין להסתכן. כאשר אנו מנסות למצוא פתרון הם נעלמים.אדם צעיר מספר לנו על חייל מג"ב הנוהג להתעלל בפלשתינאים, באלימות פיסית ומילולית.