ירושלים
נועמן, יום א', 15.01.05 בוקר משקיפות: יהודית א. , מיה ב., חנה ב. , נתניה ג. , רוני י. , יעל י-ל. , טובה ש., תמר א. (מדווחת) יצאנו לסיור ראשון לגדר ההפרדה ליד נועמן כדי לבחון את האפשרות של משמרות קבועות. רקע[על הכפר נועמן וצרותיו פורסם בספטמבר 2003 דו"ח של בצלם "נועמאן, מזרח ירושלים. החיים תחת איום הגירוש".הכפר נועמן על 25 הבתים שלו נמצא דרומה-מזרחה מאום טובא והר חומה ונכלל בשטח השיפוט של ירושלים, אך לתושבים תעודות של השטחים והם למעשה "שוהים בלתי חוקיים" בבתיהם (מקרה דומה לחלק מהכפר ולג'ה). נכון לרגע זה מותר להם לשהות בכפרם, אך אסור להם לצאת לשאר שטחי ירושלים, אפילו לתשלום קנסות שניתן לשלם רק בסניף דואר ישראלי; ילדיהם סולקו מבתי הספר הירושלמיים. הכביש לירושלים נחסם לכלי רכב בערמות אדמה.הגישה "החוקית" היחידה של תושבי נועמן לעולם היא דרך פתח בגדר ההפרדה - שבנייתה כמעט הושלמה כאן - לכיוון בית סחור. בכפר אין בית ספר, אין מרפאה ואפילו לא מכולת, כלומר לכל צורכי החיים התושבים זקוקים ליציאה זו דרך הפתח בגדר. בו משתמשים גם רבים מתושבי הגדה, עם ובלי אישור כניסה לישראל, כדי להגיע למקום עבודתם באום טובה או בהר חומה. באזור הפתח מתוכנן "מעבר" גדול בסגנון של מחסום 300 החדש שייקרא "מזמוריה", שמו של נועמן בישראל. מג"ב והצבא (בצד השני של הגדר ( משגיחים כבר עתה על האזור, צדים שב"חים
" ושוב ושוב סוגרים את הפתח לזמן מה או מעכבים אנשים לבדיקות ארוכות ומשפילות. מקרים של התעללויות הגיעו לאחרונה לעיתונות לאחר שתושב נועמן מחמוד שוואוורה נמצא ב-11.12.05 חסר הכרה קשור לסוס שלו, כמה שעות לאחר שעוכב על ידי אנשי מג"ב; כעבור ארבעה ימים מת בבית החולים.גישהנוסעים על דרך חברון עד לפנייה שמאלה להר חומה לפני מנזר מר אליה, פונים שמאלה להר חומה ומיד שמאלה לאום טובה. אחר כך פונים ימינה וממשיכים עם הכביש עד שמגיעים לפנייה ימינה למה שפעם היה כביש ירושלים-בית סחור דרך נועמן. היום אפשר להמשיך עוד כמה עשרות מטרים עם רכב על כביש משובש, אז מגיעים לערמת האדמה הראשונה שחוסמת את הכביש וצריך להמשיך ברגל. באזור זה עלולים להופיע ג'יפים של מג"ב, כפי שקרה במקרה של מחמוד שוואוורה. הבוקר לא ראינו כאן נפש חיה.ממשיכים ברגל, תחילה דרך מזבלה, אחר כך נפתח הנוף צפונה למטעי זיתים שעלולים ליפול קורבן או ל"מעבר" החדש או לכבישים חדשים (כביש תקוע-נוקדים וכביש הטבעת של ירושלים). על אחת הגבעות דרומה מהכביש, על אדמת נועמן, מתוכננת שכונה נוספת של הר חומה. כעבור רבע שעה מגיעים לכפר עם בתיו המפוזרים בשטח הפתוח, חוצים אותו על הכביש שכאן סלול ומוביל לכביש רחב שנסלל לפני חודשים ספורים באדיבות מדינת ישראל במסגרת הקמת גדר ההפרדה כדי לתת לכפר יציאה מסודרת לגדה המערבית. כעבור רבע שעה נוספת מגיעים לנקודת המפגש של כביש זה עם הגדר וכביש הביטחון שלה. שם הפתח בגדר שדרכו הולכי רגל, כולל הילדים בדרך לבית הספר, מגיעים לכפר השכן אל-ח'אס שכבר שייך לגדה. ושם גם מחסומי הפתע של מג"ב.מחסום פתע "מזמוריה"כאשר אנחנו מגיעות, יחד עם שלושה תושבים של נועמן שמראים לנו את הדרך, עומד על כביש הביטחון מול הפתח ג'יפ מג"ב. החיילים והחיילות עסוקים בלרשום את הפרטים של שני פלסטינים וכמה "מלווים אקומנים" (EAPPI) שבודקים גם הם אפשרויות ללוות את התושבים, במיוחד את התלמידים, אל מעבר לפתח. החיילים היו מופתעים לראות אותם ועוד יותר מופתעים לראות אותנו וניסו להתמודד עם המצב החדש. אחד אמר שכדאי להזדרז עם הרישום, אחרת עוד יכתבו עליהם בעיתון. אחר הורה לנו לעמוד בצד - או בעלייה לנועמן או מעבר לגדר בעלייה לאל ח'אס (שאם אני לא טועה נמצא בשטח A) - כדי שלא נפריע ב"עבודה" ולא נסכן את עצמנו עם התנועה, שכללה את הג'יפ החונה וג'יפ מג"ב נוסף שהגיע כעבור כמה דקות ונעצר גם הוא לידנו. תעודות תושבי נועמן נלקחו, אך לא התעודות שלנו. החיילים טענו שיש סגר, חנה התקשרה למנהל האזרחי וקיבלה תשובה שדווקא יש הקלות בסגר. היא מסרה את מספרי שני הג'יפים כדי שמהמנהל האזרחי יעדכנו את החיילים לגבי ההוראות התקפות, מה שהלחיץ את החיילים. לאחר שכולם קיבלו את התעודות שלהם בחזרה, עזבנו בדרך שבה באנו.