קלנדיה וא-ראם

א-ראם, קלנדיה, יום ג' 7.3.06 אחה"צמשקיפות: אירית ס., רוני ה. (מדווחת) אורחת: צלמת, מלני "שני צעירים נעצרו היום כשניסו לעבור במעבר קלנדיה. החיילים ערכו עליהם חיפשו וטענו שיש עליהם סכינים וכדורים. הכוחות הישראלים מגבירים את הבדיקות אחרי מעצרם."אלה החדשות. המציאות בשטח בהתאם לכך."התראות חמות" בא-ראם – 5 פלשתינים עוכבו, הם נסעו באוטובוס שבא מירושלים ללא אישור. הטפסים הידועים מולאו ואחרי הפרוצדורה הזו הם שוחררו. בדרכנו חזרה 3 פלשתינים עוכבו ושוחררו אחרי מילוי הטפסים.קלנדיה – ב15:30 3 ג'יפים עצרו בתחתית מעלה המדרגות המובילות לא-ראם ו 6 חיילים קפצו מהם , נשקם שלוף ונראה שהם מחפשים אחרי אנשים מסוימים. אנחנו הלכנו אחריהם וגילינו ש 6 חיילים נוספים כבר היו שם למעלה. ביחד הם חיפשו נואשות אחר אדם, רצו מסביב ורוביהם שלופים. נהגי המוניות וכך גם העוברים לא התייחסו אליהם וכששאלנו מה הם מחפשים, ענו לנו שהם לא יודעים, אך אלה מראות שכיחים במקום.ב 16:00 החיילים חזרו לג'יפים מבלי שמצאו מה שחיפשו.בשביל המוביל למחסום החדש ראינו כמה חיילים כשרוביהם מכוונים אל העוברים. הבניה בשטח מתקדמת במהירות. נבנו 5 ביתנים הנראים כמו נקודות תשלום בכביש סופר-מהיר. האם יהיה זה המעבר החדש למכוניות?בצד הצפוני של המעבר מאות אנשים חיכו ליד שורת הקרוסלות הראשונה כשהם מצטופפים בעצבנות.שמענו שאחרי המעצר המחסום נסגר לזמן מה וקהל רב נאסף שם. עכשיו זמן המתנה היה שעה וחצי ואנחנו שמענו דרך הרמקולים את הצעקות הרגילות הבלתי מובנות.תורי המכוניות משני צידי המחסום נראים כאין סופיים. מדי פעם החיילים עוצרים רכבים לבדיקה ואז הכול חסר תנועה. יותר ויותר רוכלים. הדוכנים שלהם מוצבים על השביל בדרך מתחנת המוניות לאזור הבדיקה וזהו הסימן המשמח היחיד של " החיים ממשיכים" במתחם הקודר של המחסום.בדרכנו חזרה דרומה היינו צריכות לעמוד בתור. לא זז כלום. פתאום התפרצות גדולה קדימה. פתחו את הדלת " ההומניטארית" (לא הבנו עבור מי) וכל האנשים בתור עברו מהר דרכה. החיילת שעל הקרוסלות הייתה בבהלה נוראית והיא ניסתה לסגור את הדלת מביתן הפיקוח שלה. לשווא. לפחות 50 אנשים הצליחו לעבור לפני שהצליחו לסגור את הדלת. אנחנו חיכינו עוד 20 דקות עד שתור הנשים נפתח שוב. בשורת הקרוסלות הבאה היה קהל רב ושוב חיכינו. לפנינו הייתה אישה שלא הציגה תעודת זהות ומיד הקרוסלה ננעלה. אחרי שיחה ארוכה האישה כבר מוכנה ללכת בחזרה. בזמן שהקרוסלה עדיין נעולה נשמע קולו של חייל צועק " מי רוצה לעבור?", וכשהוא פתח אותה לפתע הוא זרז אותנו כשהוא צועק " מהר, מהר, תעברו מהר" ושתינו נלכדנו בתוך אחת הקרוסלות. אחת הנשים בכתה מההשפלה. משחקים שהחיילים משחקים! אישה מבוגרת שאלה אותנו , מדוע המשפחה שלה מתפזרת על פני 3 תורים שונים: היא בתור הנשים, בעלה בתור הגברים והבן שלהם עם תינוק בתור השלישי. היא כעסה והרגישה אבודה. כך גם אנחנו.פגשנו את המתנדבים מהצוות האקומני החדש ודיברנו על דרכי שתוף פעולה.עוד יום של ענישה קולקטיבית!