ירושלים, חברון
בית לחם וסביבתה, יום ג' 14.03.06, אחה"צ משקיפות: רות א., אילנה ד. (מדווחת) הידיעות על הפעולה ביריחו שמתפרסמות בשעות הצהריים והסגר שהושת עלהפלשתינים בגלל פורים, מהווים רקע בעייתי למשמרת שלנו. כבר ביציאהמירושלים, בדרך חברון, הבחנו במספר גדול של רכבים צבאיים. לפני הכניסהלמנהרה הראשונה בכביש המנהרות עמד ג'יפ צבאי ליד שלוש מכוניות בעלות לוחיותזיהוי צהובות שעוכבו. לא יכולנו בשום אופן לעצור במקום זה מבלי לסכן אתעצמנו ואחרים, והנחנו שהמחסום מיועד לתפוס מעסיקים המסיעים שב"חים
. בצומתבית ג'אלה השתאינו למידת ההזזה של הסלעים והגבעות באתר הבנייה של מעברהמנהרות החדש ובכמות ערמות העפר הענקיות שנוספו מאז השבוע שעבר. נסינולצפות יותר מקרוב בבית בודד בעל גג אדום, העומד בעמק ממערב לכביש המנהרות,שמשך את תשומת לבנו כבר מזמן. שאלנו עליו את החיילים, אך לאיש מהם לא היהמושג.באל-חאדר היה עוד יותר מדכא מתמיד (עד כמה שדבר זה אפשרי בכלל). המוןמוניות צהובות עמדו ושיוו לבואם של נוסעים שלא הגיעו. אנשים שאלו אותנו כמהזמן יארך הסגר, אחדים הוכיחו ידע והסבירו לחבריהם שרק מחר נחגג החגבירושלים ולכן יימשך הסגר עד ליום חמישי. מורה מחברון, החי עם אשתו וילדיובירושלים, עובר בדרך כלל ללא בעיה במחסום 300 בדרכו הביתה. על אף הסגר עברביום ראשון ושני, היום נאסר עליו המעבר ללא כל הסבר. הוא ביקש מאתנו הבהרהלאיסור זה והיה מתוסכל בעיקר מן העובדה ששִלחו אותו מבלי להסביר לו מדוע.הוא צלצל ביוזמתו למוקד אך שם אמרו לו שהם מטפלים במקרים רבים מסוג זהוייקח זמן עד שישובו אליו. בינתיים חיפש מקום ללינת לילה אצל מכרים. אדםאחר שאל איך ומתי יוכל לבקר אצל בתו הנשואה בעזה. אשתו, מוצאה מעזה וכברחמש שנים לא הורשתה לבקר שם ואף לא זכתה לראות את אמה לפני מותה. זו הפעםהראשונה שחשנו תחושה של עוינות מצד חלק מן האנשים באל-חאדר. אחד אפילו שאל:"איזו תועלת אתן מביאות לנו? אתן כבר מסתובבות פה זמן רב". ברקע ריחפוהידיעות מיריחו. שלושה אנשים שישבו לאכול על כיסאות פלסטיק בלב הזוהמה,טענו שהחמס מוכן לדבר, אבל ישראל רק מגיבה באלימות, בהרג של ילדים חפיםמפשע, ועכשיו יריחו. נהג מונית פנה אלינו אחרי שהבוקר נקנס ב- 750 ₪ורשיונותיו נלקחו. הוא נסע מיד לביתר עלית בכדי לשלם את הקנס, היות וניתןלו אישור נהיגה ליום אחד בלבד. עכשיו הוא תוהה כיצד יוכל לקבל אתרשיונותיו בחזרה, היות ואלה נלקחו לראס-אל-עמוד, מקום אליו אין לו גישה.כשהצענו לו למלא ייפוי כוח עבור חיה, נזכר שיש לו דודה שגרה בירושליםושתוכל להסדיר עבורו את העניין. לצערנו לא שאלנו על איזו עבירה נקנס ב- 750₪, סכום שאף פעם לא שמענו עליו בדו"חות תנועה לישראלים.זוג, שאחרי 15 שנות נישואין נולד לו ילד ראשון עם מום בלב, מודאג שלא יתנולהם לצאת עם התינוק בן השנה וחצי, לביקורת מעקב אחרי ניתוח שעבר. מועדהבדיקה באמצע מאי. נתנו להם את מספר הטלפון שלנו והצענו שיתקשרו בתחילת מאיבכדי שנסייע להם בהשגת אישור המעבר.11 מעוכבים שהורדו מאוטובוס בשל העדר אישורי מעבר, הובלו על ידי שני חייליםשל משמר הגבול מצומת טנטור עד למחסום 300. לשאלתנו ענו החיילים שהם משחרריםאת המעוכבים במחסום ושעוכבו רק לפני שש דקות. שישה מהם אמנם שוחררו, אחרישחיכו למעלה משעה – לדבריהם. לחמשת האחרים נאמר לחכות על הכביש מהעבר השנישל המחסום והם נקראו אחד, אחד אל החיילים לחתום על הטפסים המוכרים. לאחרמכן היו אמורים לעבור דרך המחסום. הראשון נתגלה כמנוע שב"כ, האחרים לא יכלולעבור כי המחשב קרס. חייל משמר הגבול הוביל אותם למקום אחר במחסום על מנתשלא ייראו על ידי התיירים הרבים שהתחילו להגיע מכיוון בית לחם. מאותו רגעלא יכולנו לראות מה קורה אתם.התנועה במחסום הייתה דלה; כמה עובדי שגרירויות זרות הגרים בבית לחם, שברכואותנו בחום, בכיוון אחד וקבוצות של תיירים (צליינים?) שחזרו לירושלים מיוםסיור בבית לחם וסביבתה, בכיוון השני.