ירושלים

אבו-דיס, מחסום הזיתים, הקונטיינר,יום שישי 24.03.06 בוקר משקיפות ומדווחות: מיכל ז., אפרת ב., קלר א. אורחים: 2 עיתונאים צרפתים 9:00 - 13:00אבו-דיס כמעט ואין מג"ב והתמונה דומה למה שתואר לפני שבוע. אנשים עוברים ללא הפרעה, אווירת חופש כמעט, ללא מתח, ללא פחד, אנשים מחייכים ומברכים אותנו לשלום. בחומה הגבוהה מזרחית למה שהיה 'הפשפש' ישנו עדיין פתח אם כי הוסיפו בלוק נמוך, כנראה כדי למנוע ממכוניות לעבור (ראו דו"ח מיום ו' 17/3 ). כמובן המחשבה מה יקרה כשיוסיפו את הבלוק האחרון ולא יהיה יותר מעבר - מטרידה מאוד. אדם אחד אומר לנו שעוד מעט הם יהיו סגורים לגמרי ולא יוכלו לעבור לשום מקום.רוב המשמרת מוקדשת לשיחה ולהסברים לטובת 2 העיתונאים הצרפתיים. אחד מהם מתגורר בירושלים כבר שנתיים ועובד עבור רדיו צרפתי RTL . השני הוא כתב מיוחד, מומחה לאפריקה ונוסע בקרוב לדרום אפריקה. לפני שלוש שנים היה בארץ וראיין את מיכל בבית לחם. הפעם הוא נשלח במיוחד כדי לסקור את הבחירות. הוא מכין כתבה נרחבת ואחרי המפגש והסיור איתנו הם ממשיכים לבית אל...היה להם מזל - נפגשו עם צוות הכולל 2 צרפתיות וכל השיחה נערכה בצרפתית. שאלותיהם התמקדו במחסום ווטש, החומה, דעת הקהל הישראלית, הצפי של הבחירות, מידת הייאוש שלנו מול אמונה שבכל זאת אפשר לעשות משהו, קשרים עם הפלסטינים וכו'.במנזר ראיינו כומר מקונגו שהגיע לפני מספר חודשים. בפעם הראשונה יש שם מישהו שמוכן לשוחח איתנו. הכומר דיבר צרפתית, הסביר כיצד המנזר מחולק (יש חלקים המיועדים לנשים ולילדים, אחרים לגברים), הוא תיאר את תדהמתו ביחס לחומה ושאל (בעיקר את עצמו) כיצד הילדים האלה יעברו אחר כך, כשהחומה תושלם. הוא אמר שהחומה הזו אינה רק פיזית אלא גם "חומה בלב האנשים". לשאלה מדוע המנזר מאפשר לחיילים להיכנס, הוא מתחמק 'אני לא יודע, אני חדש פה' (הוא כנראה הרגיש שהרחיק לכת בביקורתו). לדבריו מתנהלים דיונים עם הצבא לקראת המשך הבנייה. מעבר הזיתים במחסום החדש, מעבר הזיתים, מסרבים להכניס אותנו או את העיתונאים. "גם הטרמינל בסגר".מגיע אדם שמחכה לבתו הנשואה לפלסטיני ממזרח ירושלים בעל תעודה כחולה. היא מחכה לאישור איחוד משפחות. ואדי נאר אנחנו מבחינות בשני חיילים על הכביש למטה. הם בודקים 2 גברים ומחזירים אותם לאחור, לכיוון המחסום. במחסום עצמו טור של מכוניות בשני הכיוונים. אין תזוזה. ברגע שאנחנו מתקרבות יוצאים שני חיילים מהבודקה ומתחילים להעביר את הרכבים.בצהריים, בחזרה לאבו-דיס, עדיין אנשים רבים עוברים ואין מג"ב.