קלנדיה וא-ראם
קלנדיה, 5.4.06 יום ד' אחה"צמשקיפות: רותי ב.,חנה ט.,איבון מ. (מדווחת)החומה מפרידה בין מזרח א-ראם ומערב א-ראם . הושלמו העבודות במחסום. רק בעלי תעודות כחולות ואישורים מיוחדים לבעלי תעודות ירוקות יכולים לעבור דרך המחסום לירושלים ולישובים מדרום למחסום קלנדיה.במסלול הרכבים לא הותר למשאיות לעבור לכיוון רמאלה . כאשר נהג שאל חייל "מה עלינו לעשות?" הוא ענה:"אני לא יודע" ודרש ממנו לעשות פנית פרסה ולנסוע בחזרה למקום ממנו בא. במסלול המכוניות דרומה לכיוון ירושלים וכביש 443, רק נהגים יכולים לעבור. כל נוסע אחר במכונית נאלץ לצאת מהמכונית ולעבור ברגל דרך המחסום. אחרי זמן מה החיילים שינו אצת ההוראות ואמרו שבני למעלה מ60 יכולים להישאר ולעבור במסלול המכוניות.פלשתינים וזרים כאחד כועסים מאוד, אפשר לחוש את הכעס באויר. אנשים לא מסתכלים עלינו, הם יוצאים מהמכונית וצועדים בגב מורם אל עבר מחסום הולכי הרגל. אנחנו מרגישות בושה על הדרך שבה מושפלים האנשים . קשה לנו לעמוד נוכח ההשפלה הזו ואנחנו עוזבות את המקום.בין הנהגים בדרכם צפונה אנחנו פוגשות ידיד, פיטר, המספר לנו שהיה באשדוד כדי לזהות את מכוניתו שנגנבה ברמאללה ונלקחה לישראל. יש ויכנו זאת " צדק פואטי"".במחסום הולכי הרגל מעט אנשים. למרות שמעט אנשים עוברים התורים ארוכים ואנשים ממתינים זמן רב.הם נשלחים ממעבר אחד לשני, גם למעברים שאינם מאוישים בחייליים.פועל החוזר מירושלים לכפר-עקב מספר לנו שבבוקר חיכה מ 6 עד 9 . שני מעברים היו פעילים וכל אחד שעבר במחסום נבדק בקפדנות והוא איחר לעבודה. מספר האנשים העובדים בירושלים וחוצים בבוקר את המחסום גדול יותר מאלה שחוצים אחה"צ.נהג מכונית מספר לנו שהוא מגיע מבית—חנינה הישנה ועליו לנסוע דרך רמאללה. זמן הנסיעה למעבר דרומה הוא 50 דקות.מספר מקומות החניה במחסום מרשים ביותר. מי יחנה שם? האם הגודל הזה יגרום לזרים להאמין שזה "מעבר בינלאומי" ?אנחנו עוזבות את המחסום ונוסעות בחזרה לירושלים לאורך הצד המערבי של החומה, דרך הבתים שבמערב א-ראם. במקום בו החומה מסתיימת והגדר מתחילה, הוקם מחסום חדש, בדיוק במקום בו היה המחסום הישן ב2001. המקום עדיין לא ממוסד וההוראות עדיין לא נוקשות ומכוניות והולכי רגל חוצים מצד אחד לאחר. .