ירושלים
אבו-דיס, הקונטיינר, מחסום הזיתים,יום שישי 14/4/06 בוקר משקיפות ומדווחות: מיכל ז., ריטה מ.אורח מארה"ב 9:15 – 12:30 באבו-דיס, למרות הסגר, הכללים פחות קשיחים היום. גברים מעל 45 (ולא 60 ) עוברים אחרי בדיקה. מחסום זיתון שומם. בקונטיינר, המצב קשה למדי. אבו-דיס הפשפש הישן 9:15 ג'יפ אחד ובו א. בפתח שבחומה 3 שוטרי מג"ב. הבדיקה איטית. אנשים מעל 45 עוברים. מבוגרים, גברים ונשים, לא נבדקים באופן עקבי. צעירים, גברים ונשים, ללא תעודות כחולות, נשלחים חזרה לצד המזרחי. לרוב נשים שמנסות שוב לעבור מצליחות בסופו של דבר. על פניהן חיוך גדול. גם אנחנו מחייכות, בעצב. שוב ושוב אותן תמונות, אנשים מוציאים מסמכים רפואיים, סטודנט מצויד במכתב המאשר שהוא מקבל יום יום שיעורי אנגלית לטובת לימודיו. גבר המצפה להיכנס לישראל כדי לראות את אשתו הישראלית, ורבים אחרים המנסים לשכנע את השוטר מדוע חשוב כל כך שיעברו לירושלים. המפקד בפתח הצר מבין לעיתים את מצב הפלסטינים (יום התפילה) ומאפשר להם להיכנס.גבר בן 44 לא מורשה לעבור. אנחנו שואלות את א. מדוע. התשובה היא שזה יתן להם לגיטימציה לשאול תמיד. בשעה 10:15 3 ג'יפים ליד הפתח. ג'יפ נוסף נכנס ללא הפרעה לתוך המנזר. הם מרגישים כמו בעלי השטח. הם אדוני השטח. קונטיינר 10:50 תור של כ- 20 רכבים לכיוון בית לחם. אין תזוזה. מונית מעוכבת, 4 תעודות נלקחו. הנהגמספר שהם מחכים משעה 10:00 . המפקד אומר שהוא יכול לעכב אותם אפילו 7 שעות. טלפון לא., אין תשובה. טלפון לא. ב. (הוא שוב המ"פ בקונטיינר) ומבקשות שיתערב. הוא מבטיח להתקשר למפקד המחסום. בכל מקרה התור הארוך החל לנוע, התעודות הוחזרו ונהג המונית קיבל אישור לנסוע. (אין לנו מושג אם הוא באמת התקשר).משאית זבל ענקית (של העירייה) בדרכה למזבלה (הכביש יורד ועובר ליד המכולת מאחורי השער הצהוב), אינה מורשית לעבור. מדוע? "הם שברו מוט ברזל גדול השייך לשער" (מפקד המחסום) "זה לא אנחנו" (הנהג). ראינו את המוט – הוא עקום. הם נשלחו לסוואחרה כדי לתקנו. הנהג ושני העובדים שבו תוך זמן קצר, החזירו את המוט לשער, פתחו ועברו.מכונית מגיעה, בה 2 נשים צעירות וילדים קטנים. מאחורי השמשה הקדמית שלט גדול "רופא בתפקיד". שוטר מג"ב בודק את התעודה כדי לוודא שהוא באמת רופא. הוא אכן רופא אך אין לו ניירות המאשרים שהוא עובד בבית החולים של רמאללה. הוא בא מחברון. מה שמציק לשוטר: "אם הוא בתפקיד, למה הוא לוקח את ילדים איתו?" אנחנו מסבירות שהוא הולך לעבוד ואילו שאר המשפחה הולכים לבקר ידידים. בסופו של דבר טלפון לדליה בסה "שיגיד למפקד שהוא רופא". הרופא מדבר איתה, ללא הועיל. כל זה נמשך זמן רב. בודקים שוב את המכונית, מבפנים ומבחוץ, מחזירים את התעודה ומאשפרים לו לעבור.אמבולנס עובר צפונה. הנהג מוחזר. "יש ילד קטן בפנים, זה מקרה חירום". בסדר. אוטובוס מלא נשים וילדים קטנים עובר דרומה ללא עיכוב. מחסום הזיתים 11:30 שומם לחלוטין. נראה נטוש. אישה צעירה עם 3 ילדים קטנים מנסה להיכנס. אנחנו לוחצות על כפתור האנטרקום מספר פעמים. אינו פועל. מציעות לה לעבור דרך ה"שער החדש". היא מסכימה, לאחר שהיא מעבירה לבעלה, הממתין בצדו השני של הגדר, את ילדם הקטן.חזרה לפשפש הישן. אותו המצב כמו קודם. נשארנו עד 12:30