ירושלים

בית לחם וסביבתה, יום א' 16.04.06 , בוקר משקיפות: סילביה פ., עפרה ב., חנה א. (מדווחת) 06:45 מחסום בית לחם: סגר. רק מעט אנשים עוברים, רבים מהם נוצרים העוברים לירושלים לתפילות (היום חג פסחא לקתולים). יש כמה אוטובוסים המחכים לנוסעים הבאים מבית לחם. קבוצות של עולי רגל עוברות, כולם זרים.07:15 אל חאדר: קר וגשם. כמה אנשים מבקשים את עזרתנו אבל לא רבים. 08:15 עציון: המוני בני אדם מחכים במת"ק. כמה מאות כבר נמצאים בשעה מוקדמת זו.למרות הגשם והרוח החזקים, אנשים עטים על מכוניתנו לספר לנו מה קורה "שם". מתברר שיש ביקוש גדול לכר"מים אך רק מעט מיוצרים כל יום. הניגוד בין המון עם המבקש את הכרטיס (המגיע לו) והייצור הנמוך גורם למתח בלתי נסבל. אומרים לנו שרק כרטיסים אחדים מוצאים כל יום (יש האומרים כ-10 ליום, ואחרים אומרים מספר קצת יותר גבוה).איש אחד מספר לנו שהוא בא לכאן כבר כמה ימים אך כל פעם הוא הולך הביתה ללא כרטיס אחרי המתנה של שעות. המספר שלו אף פעם לא עולה.איש אחר אומר שהוא הגיע כבר בשעה 3 לפנות בוקר אך המספר שלו גבוה מדי ואין תקוה שהוא יעלה היום.למרות שיש כמה אנשים עם בעיות שאנחנו ננסה לעזור להם לפתור, העניין העיקרי של הדיווח הזה הוא שכאן יש עוד טרגדיה אנושית המתפתחת לנגד עינינו, טרגדיה שהייתה ידועה מראש: חודשיים של סגירת המת"ק הניבו מאות אנשים הזקוקים לכרטיס ביומטרי. כרטיסים לא הוצאו בחודשים האלה ואנשים עם זכות לכרטיס חיכו לפתיחת המשרדים פה. עתה, כשהמשרד פתוח, אין מספיק כח אדם, אין מספיק מכונות לכרטיסים, אין די שעות משרד וכו' וכו' (ועוד נוסף יש הרבה ימים של חג בהם המשרד סגור). כתוצאה מכל זה אנשים באים יום-יום, מחכים שעות רבות וחוזרים מאוכזבים. הקהל הרב מתמרמר, מעוצבן, מאבד ימי עבודה, כסף רב וסבלנות. אם אי אפשר לטפל בכל כך הרבה מקרים, למה לא להודיע לקהל שזה המקרה, ולחלק אותו לפי הא-ב, או לפי מספר ת"ז, או לפי הגיל ובלבד שלא יבואו מאות אנשים כל יום כשאין אפשרות לטפל בהם. בכל מקרה, חוסר הקומוניקציה עם הקהל רק מחריף את המתח. צריך ליצור דו-שיח עם הקהל הזה, המורכב לרוב מאנשים ישרים הרוצים להתפרנס בכבוד והם תלויים לחלוטין ברשויות. לא צריכים לנצל מצב כזה לרעת הקהל המטופל אלא צריך וכדאי לדאוג שיהיה סדר והבנה למצב ולנהל את הנפקת הכרטיס החדש בצורה יעילה עד כמה שאפשר. הדו-שיו ינוהל בערבית, בכתב ו/או בע"פ, דרך שלטים תלויים במת"ק ושיח עם הממתינים. כשהלכנו היו 250 איש המחכים לכר"ם, 52 המחכים לאישורים אחרים.האם יש מישהו שם ששומע? האם מישהו יעשה משהו כדי להקל על הסבך הביורוקרטי הזה?