א-ראם, קלנדיה
א-ראם-קלנדיה, יום ג', 2.5.06 אחה"צמשקיפות: רוני ה., נורה או. (מדווחת)יום הזיכרון-ערב-יום העצמאות, חג למדינת ישראל: סגר
חמור לפלסטינים14:15 א-ראם ב-14:00 קיבל באסם, מפקד המחסום, הוראות מגבוה לא לכבד שום אישור מעבר של מחזיקי ת.ז. פלסטיניות, מלבד במקרים "הומניטריים". הולכת רגל שמבקשת לעבור דרומה המומה כשמסרבים לה - יש לה אישור תקף וכשר לכל דבר. גם התערבותנו לא מועילה - אלה ההוראות לגבי החג, אומר באסם.14:30 - למחסום מגיע אמבולנס פלסטיני מרמאללה עם חולה שלקה בשטף דם במוח אתמול בערב. הוא מועבר גב אל גב לאמבולנס ישראלי שייקח אותו לאישפוז בבית החולים הדסה. את האישור להתאשפז בהדסה קיבל החולה רק בצהרים. אמו קיבלה אישור להתלוות אליו.תור המכוניות ארוך מאוד. ברחובות תלמידים רבים שחוזרים מבית הספר. 14:40 - "המחסום שלפני המחסום" (אחרי דחייא)גם פה תנועה מאוד ערה. אוטובוס 81 נבדק על כל נוסעיו. כעבור 100 מ' יעבור בדיקה נוספת במחסום בדחייא.אנו עולות למונית שנוסעת לרמאללה. היא מורידה אותנו אחרי המחסום קלנדיה.15:00 – קלנדיה (מעבר עטרות):אין היום בדיקת מכוניות בכביש העוקף את המחסום. כתוצאה מכך, התורים והפקקים המוכרים לנו אינם. תחושה מוזרה.במחסום עצמו עוברות המכוניות שפניהן לכיוון ירושלים ב-3 מסלולים. משיחה שאני מנהלת שם עם קצין המשטרה דוד אבוחצירה מתברר:נכון לעכשיו, המשטרה היא המנהלת את הבידוק במחסום, והוא האחראי על כל המתקן. מג"ב מאבטח את השוטרים במסלולי הבידוק של המכוניות (המפקד הוא בני איטח המוכר לנו ממחסום א-ראם), ובשרוולים של הולכי הרגל האבטחה נעשית בידי חיילים. הסידור הזה הוא ארעי, עד שהאחריות תעבור לגוף אזרחי."העיקר שלא תפריעו לחיילים בעבודתם" אומר אבוחצירה. "מי מפריע? שרק יתנו לאנשים לעבור". "הכל עובד כעת חלק", כך אבוחצירה,"תשאלי את הפלסטינים". "תלוי את מי אני שואלת, ובעיקר תלוי אם הוא גר בצד ה"נכון" של החומה." "אם יש בעיות, תבואי אליי" הוא אומר.כעבור כמה דקות, אנו אכן נתקלות בבעייה שאני רוצה שהוא יפתור (אבל איפה הוא? נעלם - אי אפשר למצוא אותו, ושוטרי מג"ב לא נותנים לי לגשת למסלולי המכוניות): 5 גברים שגרים בתחום השיפוט של ירושלים וברשותם אישורי "איחוד משפחות" מסורבים לעבור את מחסום הולכי הרגל. גם פה כל אישורי המעבר לא תופסים היום. אך הגברים האלה רוצים להגיע הביתה ומתחילים לעשות סידרת טלפונים בעצמם, בין השאר לדובר צה"ל שמפנה אותם לפיקוד המרכז, ומשם באה ישועתם בדמות קצין משטרה שמגיע למחסום, ולאחר בדיקה מאפשר להם לעבור (אחרי המתנה של שעה וחצי!).16:45 - אנו מחליטות להתלוות אליהם להמשך דרכם ועולות יחד איתם לאוטובוס 78 הנמצא ביציאה מהמחסום. במחסום א-ראם הם יורדים (תור המכוניות ארוך מדי לפני המחסום - רבים יורדים שם ועוברים את המחסום ברגל, למרות ההוצאה הכספית הנוספת לתשלום כלי התחבורה הנוסף שהם תופסים אחרי המחסום). אנו נצמדות ל-5 הגברים, כדי לדעת, איך יתנהלו העניינים בבדיקה. ואכן, כל הסיפור מתחיל מחדש. באסם לא יכול לאפשר להם לעבור. הפעם אנו מתקשרות לימית, עוזרתו של יורם הלוי, מפקד מג"ב של עוטף ירושלים שמפעילה את קשריה ברצון, אחרי ששומעת את הסיפור האבסורדי, ובסופו של דבר (המתנה של חצי שעה כמעוכבים!) החמישה עוברים ונוסעים הביתה.חג שמח!