ירושלים

אבו דיסיום ו' 5/5/06 בוקר9:00 – 12:30 משקיפות ומדווחות: מיכל ז., ברברה, קלר א.רק לעומד למות יש אולי סיכוי לעבור. אנשים כלואים מאחורי כל שער. מזרחית לחומה בפשפש הוסיפו חוטי תיל. המג"בניקים לא זזים מהמקום. ההוראות לא משתנות היום. לקהל של יום ו', בדרכו לתפילה, אין סיכוי, לא באבו דיס על כל פתחיו החסומים ולא במחסום אז-זיתון.תסכול ובושה. אנחנו שומעות את מצוקתם של האנשים ואת כעסם.בדרך לאבו דיס אנחנו רואות 2 ג'יפים: הרבה פחות מלפני שבוע. בסופו של דבר יסתבר שהמצב הרבה יותר גרוע וחסר תקווה.ב"שער החדש הישן" 3 מג"בניקים מעכבים 3 נשים מבוגרות עם סלים. לשאלתנו הם עונים ש"אסור לעבור" ומסבירים שהיום סגר מלא, קיבלו הוראות חד-משמעיות. אפילו בעלי תעודות כחולות ואפילו מקרים הומניטארים לא עוברים. טלפון לאמל מאשר שאלה ההנחיות. אין מעבר בכלל, אפילו למקרים הומניטארים. "רק אם זה הומניטארי חמור ממש ממש..."בפשפש ג'יפ ו- 3 מג"בניקים. הניחו על הארץ כמטר וחצי מזרחית לחומה חוטי תיל ולא נותנים לאף אחד לעבור. שולחים את כולם למחסום זייתים. ברור שרוב המבוגרים שמבקשים לעבור לירושלים כדי להתפלל בהר הבית אינם בעלי אישורים ואין סיכוי שייאפשרו להם לעבור שם, וכך גם רוב הצעירים ורוב הנשים. בכל זאת זה המסר: הזמן והכסף של הפלסטינים אינם חלק ממערכת השיקולים. כמעט אף אחד מהפלסטינים אינו זז לכיוון המחסום. כנראה מקווים שתהיה הקלה בהוראות או שהמג"בניקים יילכו, אבל עד לסוף המשמרת שלנו אין כל שינוי.שאלנו למה לא נותנים לפחות למבוגרים לעבור, כמו קודם, כל עוד יש פתח? אמנם הקשו על המעבר והוסיפו בלוק מול הפתח אבל יש אפשרות טכנית לעבור... - הסיבה היא כמובן הבג"צ שעדיין לא הכריע בקשר לעתירה של התושבים. מפקד המחסום טוען שיש לו בכיס רשימה של התושבים שהגישו את העתירה ורק להם מותר לעבור. אנחנו לא ראינו אף אחד שעבר.מי שהגיע ממערב הוזהר שהוא אמנם יכול לעבור מזרחה אך לא יוכל לחזור מכאן לצד המערבי, אלא רק דרך "מעבר זייתים". גם דרך המנזר לא עוברים. בחצר המנזר, בפתח המעבר ממנזר למנזר עומדים 2 מג"בניקים. 2 מעוכבים מתחננים לעבור אך לשווא.מחסום זייתים. שומם למדי. מעט מאוד אנשים מנסים לעבור. נותנים לעבור בקרוסלה הראשונה בהצגת תעודה. בתוך הבודקה בפנים יושבת חיילת אדישה שצועקת ברמקול חצאי מילים בערבית קלוקלת והשאר בעברית תוקפנית וחסרת נימוס מינימאלי. כל מי שאין לו אישור – לא עובר. נכנסנו לחצר הפנימית של המחסום, אבל הקצינה אלונה וקצין נוסף דרשו מאיתנו לצאת משטח המחסום. מגיע איש עם ילד צעיר שידו מגובסת עד למרפק. פניו לבית חולים אל-מוקאסד לבדיקה ו/או להורדת הגבס. בקרוסלה השנייה מחזירים אותם לאחור. שולחים אותם לאבו דיס להוציא אישור. טלפון למת"ק, לאופיר. סירוב מוחלט: זה לא נכנס לקטגוריה של "הומניטארי חמור ממש ממש..." האיש וילדו יצטרכו לחכות עד ליום א' ולנסות את מזלם בהשגת אישור. "יש היום סגר מלא. גם בעלי אישור של סוחרים לא עוברים".אישה פונה אלינו ומצביעה אל נערה צעירה בתוך המחסום, נעצרה בקרוסלה השנייה. זו בתה בת ה- 14 . הם גרים באל עזריה והילדה נפלה ונפגעה ברגל. היא צריכה להגיע לבית החולים. לא נתנו לאמה לעבור יחד איתה ועכשיו גם לא נותנים לה להתקדם הלאה. הילדה צולעת, סובלת וכנראה מבוהלת לבד במחסום. אמה מסתכלת מבחוץ, חסרת אונים. אנחנו מתערבות ומנסות לדאוג שייאפשרו לה לעבור. האם שולחת את האח הקטן הביתה להביא את תעודת הלידה של הילדה והתעודה מועברת לבדיקה בקרוסלה השנייה. אחרי כ- 20 דקות בתוך המחסום ושלוש שיחות שלנו עם הקצין דרך האינטרקום, הילדה עוברת בצליעה לצד השני. אחד הנהגים לוקח אותה ברכבו לבית החולים.במגרש החניה של המחסום מחכה אוטובוס מלא גברים, נשים וילדים בכל הגילאים. הם באו מחברון כדי לבקר בירושלים. הם מתקדמים לעבר המחסום אך מהר מבינים שאף אחד לא יעבור ללא אישור. עוברים את הקרוסלה הראשונה אך מיד צועקים להם ברמקול שיש להציג תעודה ואישור. את כולם מחזירים לאחור.אנחנו רואות אנשים למטה בוואדי שחוזרים לכיוון המחסום. הכל שם מגודר ו- 2 מג"בניקים למטה החזירו את כולם.נהגים מפנים את תשומת לבנו לכך ששני המג"בניקים תפסו 4 גברים צעירים עם שקיות ומעכבים אותם בעיקול של הכביש היורד לוואדי. אנחנו יורדות לשם. שני המג"בניקים יושבים בצל, במה שנראה כמערה, ומשם הם מחלקים פקודות ל-4 הגברים העומדים בשמש ואחד מהם פותח את כל הקופסאות שבשקיות הגדולות שלהם. הכל מלא צעצועים וגרביים שהם התכוונו למכור. אחד הגברים אומר שיש לו כרטיס מגנטי, המג"בניק לא מקשיב וטוען שאין לו אישור והוא קובע: "הכרטיס שלך הוא לא אישור תקף. אין לכם אישורים ואתם מעוכבים". לשאלה מדוע לא מחזירים להם את התעודות שלהם, מסבירים לנו ש"צריך ללמד אותם לקח". אנחנו שולפות את המסמך על איסור עיכוב אנשים לצרכי ענישה אבל זה לא עושה כל רושם: "אנחנו לא צבא, אנחנו משטרה". בכל זאת אנחנו מצליחות לשכנע אותם לשלוח את הארבעה לצל והמג"בניק אומר להם לעלות לסככה של החניון. המג"בניק טוען שהוא מחכה לטפסים כי עליו למלא דו"ח והטפסים אזלו בבוקר. אנחנו שואלות ממי הוא אמור לקבל טפסים והוא נוכח שאנחנו מכירות את עזאם וגם מוכנות לדבר איתו בעצמנו כדי לזרז את העניינים. אנחנו מתרחקות ושומעות אותו אומר לשני "שנקרא לו?" אחרי שטען שכבר דיבר איתו.לאחר מכן שיחה שלנו עם מחליפו של עזאם:- אתה מביא את הטפסים?- איזה טפסים?אנחנו עולות חזרה לחניון. פתאום המג"בניקים עולים ומסבירים שהם הולכים לבדוק אם יש טפסים כאלה במחסום. בחזרה לאבו דיס. אותו מצב נורא, כמו קודם. בתוך חצר בית פרטי, 2 מג"בניקים עם 2 בחורים צעירים שניסו כנראה לעבור משם ונהדפים לאחור.אנחנו נוסעות בכביש למעלה אדומים. לצד הכביש שלט של משרד הביטחון, אגף הבינוי, מחוז דרום וזו לשונו: הקמת קו התפר בקטע א. זעים – מעלה אדומים עפולה 04-6522753שוב לא נסענו לקונטיינר.