ירושלים
בית לחם וסביבתה, יום א' 23.04.06 , בוקר משקיפות: סילביה פ., עפרה ב., חנה א. (מדווחת) 07:00 מחסום בית לחם: המקום ריק. אחרי זמן מה נכנסת קבוצה של צליינים מירדן ועוברת לירושלים. מפקד המחסום בא אלינו להודיע לנו שאנחו צריכים לפנות את המקום לעמוד בחוץ. אין לו בעיה לדרוש את זה מאתנו למרות מחאותינו שבין השאר כוללות גם מחאה על לעמוד בקור הירושלמי השורר היום למרות התחזית. היות ואין אנשים ממילא, אנחנו יוצאות ולוקחות אתנו חיפושית שחורה גדולה לפני שהיא תימחץ על ידי מגף שחור גדול.07:30 אל חאדר: הרבה מוניות אך מעט אנשים שדורשים את עזרתנו. בתחנת נמוניות בצד של בית לחם אנחנו שומעות שסגרו את יריחו למוניות אף לאלה עם האישורים הדרושים. כך נגמר לו עוד מקור של פרנסה ואנשים שרוצים לעבור את הגשר או כאלה הרוצים לבלות את היום (היום חג לנוצרים אורתודוקסים) ביריחו, מוטב שיישארו בבית.08:30 עציון: פה הגיהנום האמיתי. עשרות גברים מחכים בשתי שורות לכרטיס הביומטרי. יש כאלה המבלים את כל הלילה לפני כדי לזכות במקום טוב בראש התור. יש הרבה דחיפות וצעקות והרבה יאוש.הרבה אנשים ניגשים אלינו עם הזמנות לבתי חולים בארץ (י-ם) להיום. אין להם קדימות ואין הם יכולים לחכות לא מבחינת הזמן ולא מבחינת הכח החסר להם. אחד האנשים, סבא של ילד בן 4 שנדרס בשבוע שעבר על ידי מכונית ישראלית ושוכב בהדסה בטיפול נמרץ ילדים. הסב הוא היחידי שיכול לקבל אישור כניסה לישראל אך הוא צריך לחכות כמו כולם. לאחרים יש תור לבוקרת אחרי ניתוח או תור לניתוח להיום (אם לילד בן 6 עומדת אובדת עצות כי הילד צריך היום להיות בבית חולים אל-מוקסד). יש אפילו איש אחד שיש לו זימון לבית המשפט לשעה 13:00 ובקשה כתובה לתת לו אישור אך אין לו סיכוי להגיע לחלון. אנחנו מתחילות לטלפן לכולם, אך אייל ועמיר לא עונים לטלפונים שלנו. גם הממונים עליהם לא עונים. פעם אחת מופיע עמיר בחלון העליון ומדבר אתנו. אנחנו מפצירים בו לעשות משהו למען הסדר אך הוא לא נענה. דליה ב כן עונה ומבטיחה לעשות משהו, אך ללא הועיל. לבסוף נראה שמרים, מההומניטרי, יכולה להועיל. כמה עשרות הזמנות רפואיות נאספות ומועברות ביחד מעל לראשים אל החלון. אנחנו מחכים לראות מה יקרה ולבסוף לא קורה שום דבר. אחרי 20 דקות כל הקבשות מוחזרות אל בעליהם בלי אישורים. כשאנחנו עוזבות בשעה 11:00 נראה שיהיה סיכוי שמשהו בכל זאת יקרה. כשאנחנו מצלצלות בשעה 12:15, ה"איש שלנו" בירושלים בדרך להדסה. הוא אומר ש-15 אנשים קיבלו אישורים, אך איש אחר שאנחנו מדברים אתו נמצא עדיין במת"ק ואומר שרק 5 איש קיבלו אישורים. הסב עדיין מחכה שם. איש אחד העובד באל מוקסד מספר שהכרטיס שלו נגמר בסוף מרץ ועכשיו הוא צריך לחדש אותו. הוא בא כבר ארבעה ימים ברציפות ואף יום לא הגיע לחלון. הוא רשאי לבקל כרטיס ואישור אך בגלל הצפיפות ואי יכולתו להידחק לתור אין לו דוקומנטים והוא לא יכול ללכת לעבודה. אדם אחר מספר שההתנפלות על המת"ק מקורו בכך (בנוסף לעוד כמה סיבות) שהמת"ק הפלסטיני מנותק עכשיו, אחרי עליית החמס, מהמת"ק הישראלי. המת"ק הפלסטיני אינו יכול יותר לעזור לפלסטינים והם נאלצים לבוא כל אחד לטפל בעצמו במת"ק הישראלי. אנחנו מצלצלות לדובר צה"ל (רון) ודובר המנהל האזרחי (אדם) כדי להעיר את עיניהם לגבי המצב וכדי שינערו את הבורוקרטיה, אך ללא הצלחה.