עופר

בית המשפט הצבאי בעופר, יום ג' 10.5.06 משקיפות: נורית ש', מיכל ז', חוה ה' (מדווחת) היום ראינו כמה עורכי דין שלא הסכימו להיות חותמת גומי על הליכי המעצר. הם לא חלקו על הראיות אלא על הפרשנות שלהן. עם זאת, זה לא שינה הרבה לגבי החלטות השופט.באולם נוכחים התובע הצבאי, השופט – סרן בינג'ו, 4 שוטרים צבאיים ו-2 חיילים.ארבעת העצירים הוכנסו כשהם כבולים שנים שנים ברגליהם.העציר הראשון, (לא קלטנו את שמו וגם לא את שמותיהם של שאר העצירים), הואשם באחזקת אמל"ח. הוא צעיר שעבד כפקיד בבית המשפט בחברון ובתפקידו זה היתה לו גישה למחסני בית המשפט. כדי להרוויח קצת מן הצד, הוא גנב רובה וביקש מחברו למכור את הנשק תמורת 1700 ש"ח. זה לא הצליח והוא החזיר את הנשק למחסן. הסיפור התגלה כעבור כמה חודשים ועכשיו הוא נאשם בהחזקת אמצעי לחימה.הסיפור הזה מלא תהיות מובנות שמתבררות בהמשך. עוה"ד, צבי שמיר, טען שהעציר מעד באופן חד פעמי וחוסר נסיונו ניכר מעדויות התביעה ובעיקר מהשלומיאליות שהפגין בנסיון למכור את הנשק בהרבה פחות משוויו האמיתי. הוא מציע חלופה של שחרור בערבות עבור מרשו בכל סכום שיקבע ביהמ"ש ולכך יערוב ידיד המשפחה, יהודי ישראלי שגר בירושלים ומשפחת הנאשם הצילה אותו בעבר בארוע בטחוני. המשפחה עצמה לא היתה מעורבת אף פעם בשום ארוע בטחוני. יש לעזור לעציר לשקם את עצמו גם אם לכאורה מעד באופן חד פעמי.היהודי הישראלי המדובר שנכח במקום, התגלה כלא אחר מאשר איציק מגרפטא שנחטף לפני זמן רב על ידי אנשי חמאס כאשר עסק בחלוקת מזון בחברון וסיפורו כבר תואר פעמים רבות בעתונות.אולי בגלל עוה"ד היהודי ואולי בגלל ידיד המשפחה היהודי ואולי כי באמת היה סבור כך – השופט קבע כי "המסוכנות" איננה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים ואפשר להסתפק בחלופת מעצר דהיינו שחרור בתנאים מגבילים וערבות של 20,000 ש"ח שיש לגייסם תוך שלושה ימים.התובע ביקש דחייה של 72 שעות כדי לערער על ההחלטה.עוה"ד אחלאם חדאד ייצגה את העציר השני. בן 28, נשוי ואב לילדים. היא ביקשה עיון חוזר במקרה שכנראה כבר נדון בבית המשפט. ההאשמה היא חברות ב"אוסרה של החמאס". אוסרה לדבריה היא קבוצה המתכנסת למטרות דתיות – לומדים קוראן ומתפללים. הנאשם הודה בהשתתפות בתהלוכות והנפת דגלים ושלטים. היא שאלה את בית המשפט האם מישהו יודע מה היה כתוב על השלטים? אולי תהלוכה לכבוד חג? אולי תהלוכת אבל על מות מנהיג פוליטי או דתי? אולי נשאו השלטים מסר דתי או מסר לשלום? בתהלוכות, טענה עוה"ד חדד, אין עילת מסוכנות לבטחון הציבור. לעציר אין עבר (!) ואפשר להסתפק בחלופת מעצר. התובע חלק על דברי הסנגורית ואמר שעצם העובדה שהעציר השתתף בתהלוכות מעידה על חברותו בחמאס וציטט "גם חברות ערטילאית בהתאגדות בלתי מותרת מצדיקה מעצר עד תום ההליכים" ופה, לדבריו, החברות אינה ערטילאית.עוה"ד חזרה וטענה כי אין בחומר הראיות שום טענה המצביעה על מסוכנות ואין לראות באוסרת החמאס התאגדות בלתי מותרת.השופט דחה את הבקשה לעיון חוזר.את העציר השלישי ייצג עו"ד איליה תיאודורי. הוא התנגד למעצר עד תום ההליכים.העציר הואשם בכך שבשנת 2005 תלה כרוז של החמאס בכפר נעלין, בינואר 2006 הוא תלה תמונות של מועמדים של החמאס בבחירות בנעלין.החלטת השופט: אין זה המקרה בו יש לעצור את הנאשם עד תום ההליכים. השופט קבע שחרור בתנאים מגבילים (מה זה?), ערבות של 7,000 ש"ח וערבות עצמית של 20,000 ש"ח. התובע ערער על ההחלטה וקבל דחייה של 72 שעות. שוב עולה שאלת סכומי הערבות המושתים על אנשים עניים מאד. הרי המשפט ייערך אולי בעוד שנה או יותר ועלול גם להמשך זמן רב. גם לקבל חזרה את דמי הערבות איננו ענין פשוט. האם הפלסטינים מממנים בעצמם את הכיבוש?