ירושלים
נועמן, יום ג' 02.05.06, בוקר משקיפות: יהודית א., תמר א. (מדווחת) חסימות חדשותהסגר נמשך, מלבד תושבי נועמן, בעיקר התלמידים, לא רואים נפש חיה. אחרי המזבלה נחסמה הדרך מאום טובא לנועמן מחדש לכלי רכב על ידי ערמת אדמה גבוהה שילדים קטנים וקשישים יתקשו לעבור. שם אנחנו פוגשות תושב נועמן שמתעניין מה אנחנו עושות כאן. הוא תושב ירושלים ויש לו מכונית עם לוחית צהובה שלכאורה מותר לה לשהות בנועמן. אך הדרך הישירה מאום טובא נחסמה – לפני כשבוע, הוא אומר - ובשביל הצדדי מכיוון הר חומה מונעים שוטרי מג"ב את המעבר. פעם אחת כאשר ביקש לחזור עם הרכב לנועמן, לא רצו לתת לו לעבור, והוא שאל את המג"בניקים כיצד יחזור הביתה, האם עליו לעוף. באופן מפתיע נתנו לו לעבור. בפעם האחרונה אזל מזלו, ועכשיו המכונית חונה באום טובא והוא הולך אליה ברגל.בכניסה לנועמן חסימה חדשה נוספת – זרוע ברזל צהובה איתה אפשר לסגור ולנעול את הכפר. כאשר אנחנו מגיעות, הדרך פתוחה. שלוש תלמידות מצטרפות אלינו בדרכן לבית הספר באל ח'אס. במעבר שני שוטרי מג"ב שמפטרלים על הכביש ומכונית מג"ב בגודל של טרנזיט. המכונית יצאה מכלל תפקוד, בשני הצמיגים הקדמיים אין אוויר, הדלת הצדדית פתוחה, מסביבה שרידי ארוחת בוקר. נראה שהיא נמצאת כאן במצב הזה כבר מספר ימים. בפנים עורבים שני מג"בניקים לעוברים ושבים וקוראים לעברנו באנגלית. הם מופתעים לשמוע שאנחנו ישראליות, כי לטענתם "יש כאן רק פלסטינים ואמריקאים" (המלווים האקומנים שמגיעים למקום כמה פעמים בשבוע, רובם דווקא אירופים). ברגע שהם מבינים שאנחנו ממחסום ווטש הם לא רוצים עוד לדבר איתנו וחוזרים למכונית. לשאלתנו מה קרה עם הצמיגים, הם עונים: "זה עשו החברים שלכן". התלמידות עוברות בינתיים ללא עיכוב לאל ח'אס. ב-07:10 מתחדשות עבודות הבנייה באתר המחסום העתידי. המאבטח אי' ובולדוזר אחד עולים לנועמן ומאחורי הבית השני פונים שמאלה ועוצרים. בחצר הבית עומד ילד מבוהל, ובעלת הבית יוצאת מודאגת. אך לא, אין כוונה להרוס את הבית, אלא הבולדוזר בא לחסום את שביל העפר הצר שמוביל ליד הבית דרומה לכיוון הגדה. לפני מספר ימים חסמו את השביל "בצורה יפה", אומר אי', אך הפלסטינים פתחו את החסימה, ועכשיו חוסמים שוב. אי' מסביר לנו את הסיבה לחסימות החדשות: בלילה לא רואים את המחבלים, לכן יש את החסימות ולמי שבכל זאת יצליח לעבור מחכים על הכביש בין אום טובא להר חומה, ליד המנהרה, שוטרי מג"ב. הוא מדגיש שהכביש בין נועמן להר חומה מיועד רק למג"ב ולא לתושבים. ומה עם אלה שיש להם תעודת זהות כחולה ורכב עם לוחית צהובה? במהלך היום השער בכניסה לכפר פתוח והם יכולים לעבור, רק בערב סוגרים. ומה אם רוצים פעם לצאת בלילה? אי' מבין את הבעיה, אך צריך לראות גם את הצד של מג"ב, הוא אומר – בשם הביטחון צריך לנעול את הכפר בלילה. אך לא נורא, הוא מנחם אותנו, בעוד שנה לכל היותר יושלם "מעבר הגבול" החדש, ואז יהיה מעבר מסודר לתושבי הכפר והאי-נעימות הזמנית תיגמר. יהיה להם גם כביש חדש וטוב שיוביל מהמעבר דרך הוואדי בין נועמן לצור באהר להר חומה ולירושלים – רק צריך עוד לחכות להחלטת בג"ץ בעניין מטעי הזיתים הממלאים את השטח המיועד לכביש. בעוד שדיברנו סיים הבולדוזר את עבודתו, וסלעים חוסמים את השביל שמן הסתם מוביל גם לשדות שאליהם צריך להגיע עם טרקטורים וכדו'.כאשר אנחנו חוזרות לקצה האחר של נועמן זרוע הברזל סוגרת על הכביש. בעוד אנחנו מתלבטות האם להתכופף ולעבור מתחתיה או לטפס בצד, מגיע ג'יפ מג"ב, שוטר אחד יורד, פותח במאמץ ניכר את השער והג'יפ ממשיך בדרכו. השער לא היה נעול, ולכאורה גם תושבי נועמן יכולים לפתוח אותו, אך מי מהם יעיז לעשות זאת?