ירושלים
נועמן, יום ג' 16.05.06, בוקר משקיפות: יהודית א., תמר א. (מדווחת) ,hr> פועלים בודדים יושבים באום טובא ליד השביל מנועמן. נראה שרובם תושבי נועמן. י.י. מספר לנו שנותנים עכשיו לפועלים עם אישורים בני 30 ומעלה להיכנס לירושלים, אך הם כבר לא עוברים דרך נועמן, אלא דרך מחסום 300. י. גם מספר שהגיע אליו קצין מג"ב שביקש ממנו רשימה של כל תושבי הכפר. הוא שאל אותו מה עם מכוניות הזבל והגז שמגיעים לנועמן מהגדה. שירשום את המכוניות, אמר הקצין, אך הוא לא מבטיח שייתנו להן להיכנס. בעניין סוגיית המים הבלתי פוסקת י. מספר שאתמול תיקנו וכרגע יש מים
, עד שהצינור יתפוצץ שוב. הקבלן האחראי על בניית המחסום תיקן את הצינור בפעם הראשונה לא טוב, שם קטע חדש לא ממתכת, ומאז זה מתפוצץ שוב ושוב. גם היום זרימת המים כל כך חלשה שהם לא מגיעים עד לבתים האחרונים של הכפר. כשהכול תקין נועמן מקבל מים במשך שש שעות ביממה מאל-ח'אס, רק שש שעות משום שצריך להפעיל משאבה כדי להעביר את המים. אם הצינור מתפוצץ במהלך שש השעות האלה ולא תוקן מיד, התושבים צריכים לחכות עד למחרת עד ששוב יהיו מים.אנחנו מגיעות לכפר בדיוק ברגע שרוב התלמידים יוצאים לדרך לאל ח'אס. הורים אחדים מביאים את ילדיהם ברכב. במעבר עומד טנק מג"ב, שני מג"בניקים בפנים, השלישי מסתובב בחוץ. הוא שולח איש שבא מאל ח'אס לטנק לבדיקת תעודה. האיש עובר לנועמן. ביציאה מנועמן אין שום בדיקה, לא לילדים ולא לנהגים. כאשר אנחנו חוזרות לכפר חונים ליד השער (הפתוח) ביציאה לירושלים שני ג'יפים של מג"ב. האחד עוזב דרך הכפר לכיוון המעבר עוד לפני שאנחנו מגיעות. השני עומד בדיוק מול ביתו של מ. שמת בדצמבר לאחר שעוכב על ידי שוטרי מג"ב וכעבור מספר שעות נמצא חסר הכרה קשור לפרד שלו. האלמנה ושתיים מהבנות מסתכלות מביתם על האורחים הבלתי-רצויים, הפחד ניכר על פניהם. כעבור כמה דקות גם ג'יפ זה עוזב ונוסע לכיוון הר חומה.