חווארה

חווארה, שבת, 3 ביוני 2006 , בוקרמשקיפות: ויוי צ., עמליה ו. וחנה ב. (מדווחת)"לכו ראו את הארץ" כתוב בספר יהושע. מסוג העצות שלא הייתי נותנת לפלסטיני המבקש לנוע ממקום למקום בתוככי הגדה בימים אלה. בדרכנו היום מירושלים לחווארה עברנו את מחסום חיזמה, עפרה, 10 ק"מ מדרום לעפרה, עטארה, מעלה לבונה, תפוח, יצהר והגענו לחווארה. 65 ק"מ ו-7 מחסומים!!. ואלו רק מחסומי כביש 60, ועוד לא עברנו את כל מחסומי הדרכים מקלקליה טולכרם ג'נין והכפרים שביניהם. "נחש המחסומים" מכיש בכל פה ובכל פינה. זמן הנסיעה הממוצע לדרך שבזמנים רגילים נדרשו 20-30 דקות לעבור בה הוא היום חמש עד שש שעות. מטה לחמם של הפלסטינים נהרס, הכלכלה קורסת והסבל והשנאה גוברים מיום ליום.מחסום עפרה הוא "חידוש" של החודש האחרון. כמעט מדי יום "מופיע" מחבל בדרכו לירושלים והדרך נסגרת לשעות ארוכות. בדרכינו לחווארה בשעה 07:15 הבוקר עמדו במקום כ-100 מכוניות בשלושה טורים מקבילים שיצרו כמובן פקק תנועה שמנע כמעט לחלוטין גם מעבר של מכוניות "מיוחסות" בעלות לוחית צהובה. כשחזרנו בצהרים גדל התור ונוספו לו לפחות עוד 100 מכוניות. נדמה היה לנו כי חלק מן המכוניות שראינו בבוקר עדיין עמדו שם. בפניה למוקד ההומניטארי ולחטיבה "נתבשרנו" על המחבל "התורן" ולחילופין על בידוק קפדני – אך דקות אחדות לאחר מכן נפתח המחסום והתנועה זרמה. מה חשבו כל אותם פלסטינים שחיכו שעות ארוכות בחום הלוהט בעוד מחסום – מפחיד אפילו לדמיין. בדרכנו לירושלים ראינו שם פלסטיני כפות – ובתשובה לשאלה נענינו כי "הוא תקף חייל" – תרוץ ישן נושן – אך אם אכן תקף חייל – מה הפלא בתנאים אלה?!עטארה – מחסום דרכים בכניסה מכביש 60 לעטארה. לדברי החיילים מתקיימת בביר זית הפגנה של עובדי הרשות על כי לא קיבלו משכורותיהם. בבוקר היו במקום רק מעט מכוניות אך בדרכינו לירושלים השתרך תור ארוך בכניסה לכביש 466 ולא הייתה שום תזוזה. לא אפשרו גם לנו לעבור ולא יכולנו לברר האם האינפורמציה שקבלנו מן החיילים מדויקת.זעתרא – תור של 10-15 מכוניות מכוון מערב למזרח ו-51 מכוניות מכוון צפון לדרום. בדרכנו לירושלים עצרנו לשיחה עם העוברים והשבים. מרירות רבה אצל כולם, שכבר עברו מחסומים אחדים בדרכם. הבידוק איטי ביותר. מחיר הנסיעה מזעתרא לרמאללה 15 ₪. למדנו כי נהגי מוניות מנסים דרכים חלופיות, בחלקן לא סלולות על מנת לעקוף את מחסומי כביש 60.מעלה לבונה – בדרכנו מצפון לדרום פגשנו בג'יפ ובהאמר שבדיוק הכינו את המחסום לפעילות – אולי כתחליף לעפרה שנפתח דקות אחדות לאחר מכן.יצהר – המחסום "עבר דירה" והוא ניצב עכשיו "מעבר לפינה" בכיוון ממערב למזרח (במקום מצפון לדרום). 2-3 מכוניות במחסום.השוק בביתא – פעיל במקומו הרגיל אך ללא דוכנים. הכל נמכר ישר מן המכולות. הרבה מאד תנועה וסחורה.חווארה – תנועת רגליים מאד ערה לכיוון שכם, ללא בדיקה. בכניסה משכם – בדיקות קפדניות כולל הפשלת מכנסיים. כמובן שמוציאים הכל מכל תיק. מעבר ממוצע לוקח כרבע שעה. צעירים וצעירות בגילים 18-25 מנועים מלעבור. תושבי ג'נין וטולכרם אינם מורשים לעבור. שכם בכתר ולדברי החיילים גם טולכרם בכתר . נראה כי הסירו את הבידול – אך מה נפקמינה כאשר בכל פינה מוצב מחסום והלכה למעשה אין חופש תנועה? רק השם השתנה אך המצב נשאר כשהיה. פרט לחייל אחד שנהג בחוצפה כלפי הפלסטינים התנהל הכל "על מי מנוחות". אשה בצירים, נתמכה ע"י בעלה ועוד גבר הצליחה להגיע למוניות לשכם. נזכרנו בדרכינו אנו ללידת ילדינו ועברה בנו חלחלה!נהג של חברת תמימי פנה אלינו. הוא ועוד שני אוטובוסים בדרך לגשר אלנבי בדרכם למכה. נוסעי האוטובוס כולם צעירים ולא הורשו לעבור. המת"ק סגור לרגל החג ולא ניתן לארגן אישור. יש להניח כי מנהלי חברת תמימי מכירים את הנוהלים ולא הבינונו מדוע נגרם הסיבוך הזה. לאחר שיקול נוסף החליטו הנהגים לנסות מזלם בבית איבא. שיחה עם תושב שכם – פגשנו מכר הגר בשכם ועובד ברמאללה. סיפר כי הצבא נכנס לבתים לתפיסת חשודים מדי לילה, לרוב בשעות הקטנות של הלילה – אם כי לא רק. יש מעט "חיי לילה" אך "החיים בזבל" כלשונו.אוטובוסים – בחווארה לא עבר אף אוטובוס ושום מונית לא יצאה מכיוון שכם דרומה. גם בכבישים כמעט ולא ראינו אוטובוסים. לעומת זאת חנה במקום האמר שבכל כמה דקות יצא בנסיעה מטורפת לכיוון שכם על מנת להרחיק את הנהגים שעברו את הקו הווירטואלי. ענני האבק שהיתמרו מן הדרך "דיברו" בעד עצמם. צומת ג'ית - 13 מכוניות מכוון מזרח למערב, ותור של כ-25 מכוניות מכוון בית איבא. המחסום התקבע ויש להניח כי בקרוב יתחילו לבנות היכן שהוא באזור טרמינל לתפארת מדינת ישראל!סיכום: התנהלות החיילים במחסומים – חשובה כשלעצמה – מתגמדת על יד הסבל הנורא הנגרם למאות ואלפים הנאלצים לעבור את גיהינום הדרכים. עכשיו התחילה חופשת בתי הספר בגדה – אין כמובן לא קייטנה ולא כל מסגרת אחרת שתעסיק את הילדים. כולנו יודעים מה קורה בקיץ כאשר הילדים משועממים! האבן הראשונה שתיזרק ע"י ילד קטן תביא לתוצאות הרות אסון. וכך עוברת שנה ועוד שנה – והכיבוש "פורח ומשגשג".