שיח' סעד

שיח' סעד, יום חמישי 8.6.2006 בוקר משקיפות: נטע ע., תמר א. (מדווחת)אורח: אורי משמרת מ-6:15 עד 10:50 שייח' סעד כאשר אנחנו מגיעות שקט. חייל אחד ליד עמדת מג"ב, חייל שני על הכביש התחתי אל תוך ג'בל מוכבר, כ-20 איש מחכים לפני הבתים הראשונים של שייח' סעד להזדמנות לעבור את החסימה. אנחנו מבקשות מאחד התושבים להסיע אותנו לדרך שלטענת מג"ב מחבר את השכונה למחסום הזיתים. רואים את ה"דרך" בשוליים המזרחיים של השכונה: שביל עפר תלול ביותר יורד לוואדי – הוא כמובן אינו נגיש לכלי רכב, התושבים טוענים גם לא לחמור, והולך רגל מסתכן להחליק שם (ניסיון אישי). ההמשך הוא כביש שעולה בצד השני של הוואדי לסוואחרה א-שרקיה, תלול מאוד גם הוא, כנראה חלקית סלול, עליו נוסעים בקושי רב טרנזיטים. "דרך" נוספת היא דרך הביוב. סטודנטיות אחדות תושבות שיח' סעד לוקחות את הדרך הזו לאוניברסיטת אל-קודס. לכיוון הנגדי התנועה ערה יותר, בעיקר נשים מבוגרות עם שקים גדולים שמבקשות למכור סחורה בירושלים. הן באות מבית אומר, מיריחו, מכל מיני מקומות בגדה. שייח' סעד נותר הפתח היחיד לירושלים בשביל מי שאין לו אישור כניסה ולא יכול לעבור ב"מעברים" החדשים. לכן הנשים משלמות את הכסף לטרנזיט שמביא אותן אל הוואדי ואחר כך לרכב נוסף שיביא אותן לחסימה של שייח' סעד, ולכן הן כל כך נחושות לעבור את החסימה הזאת. נהג שמעביר את הבאים מהגדה מקצה אחד לשני של שייח' סעד אומר שהוא מרוויח 250 ש"ח ליום, 80 ש"ח הולכים על הדלק. כאשר אנחנו חוזרות, כמה עשרות מטרים לפני החסימה, קופץ הנהג שלנו מהרכב ונותן לאחר להשלים את הנסיעה, אך גם השני לא עוצר ליד החסימה, אלא עולה במקצת לכביש האחורי. שניהם אומרים שהם חוששים להתקרב לחסימה משום שאין להם אישורים.7:20ליד החסימה נמצאים עתה יותר שוטרי מג"ב וגם ע. מהמת"ק, מעבר לכך פעילים ישראלים ועיתונות; כעבור זמן מה מגיע צוות של CNN, מאוחר יותר גם צוות של הערוץ השני. מול עמדת מג"ב, בשמש, יושבים כ-25 מעוכבים. כשבע דקות אחרי הגעתנו הם נקראים לחסימה, מקבלים את התעודות בחזרה ומוחזרים לשייח' סעד. המג"בניקים מעלימים עין מנשים אחדות עמוסות שקים שעוברות בשביל למטה ליד החסימה. איש מהסגל הרפואי בבית החולים מוקסד שגר בשייח' סעד מספר ששולחים אותו כל יום לעבור במחסום הזיתים, הוא מבקש עכשיו בפעם השלישית מהחייל להפעיל שיקול דעת ולתת לו לעבור – לשווא. "מה לעשות", אומר החייל, "פה סגור. אם יש לך אישור לך למעבר הזיתים." כאשר קבוצה קטנה של אנשים עומדת מסביבו כדי לדבר אל ליבו, הוא דורש מהם להתרחק מהחסימה: "פה צריך להיות נקי". בניגוד לאתמול לא שמענו צעקות גסות ואגרסיביות, חייל אחד אפילו ניגש לפלסטיני באומרו: "שלום, יש לך תעודה?", אך גם בשפה שקטה ונימוסית יותר התוצאה אותו דבר: לא עוברים ולא מתקהלים ליד החיילים. בשביל התלמידים שמבקשים להגיע לבחינות הבגרות יש רשימה, וכאשר שמותיהם מופיעים הם עוברים. איש בן 75 ניגש אל החייל, הוא מבית לחם ורוצה לבקר את הבת שלו מעבר לחסימה. הוא לא מקבל את ה"לא" של החייל, מנסה להמשיך ללכת, החייל עומד בדרכו, אישה רעולת פנים מנצלת את הוויכוח כדי לעבור בשקט ובזריזות בצד מבלי שהחייל שם לב. איש מעל גיל 50 שהיה לו אישור עבודה בישראל במשך 20 שנה לא קיבל הארכת אישור לאחר שתוקפו פג באפריל, הוא אינו מבין למה, מקווה – לשווא – שלבסוף כן יעבור. פתאום עולים החיילים לכיוון הבתים עם רימוני הלם ביד, עיתונאים וצלמים אחריהם, הם לא זורקים, אך מרחיקים את האנשים. לאחר שהחיילים ירדו שוב אל החסימה מבקש לעבור איש שיש לו תור לבדיקה בבית החולים מוקסד בשל ניתוח לב. במת"ק לא קיבל אישור, כל יום אמרו לו לבוא למחרת. החייל אומר לא, אך אחרי שמספר אנשים מקיפים אותו ומפצירים בו להפעיל שיקול דעת, הוא נותן לו לעבור.8:15שני החיילים מתחילים קצת לאבד שליטה: אנשים רבים ניגשים אליהם לדבר אל ליבם, אחרים מנסים לתפוס רגע שבו הם לא מסתכלים ולעבור. לבסוף צועק אחד החיילים שיחזרו אל שורת הבתים ומוציא רימון הלם, כעבור רגע מחזיר אותו. גם עמיתו מוציא לרגע רימון הלם, אך מהר מכניס אותו לכיס.8:30מגיעה תגבורת בשני ג'יפים ומיניבוס. אנשים רבים בורחים מיד לכיוון הבתים. ברמקול נשמעת אזהרה: "כל מי שנמצא במקום מתבקש לעזוב ולפזר את ההתקהלות". רוב האנשים כבר התרחקו, הלכנו איתם וצוותי הטלוויזיה צילמו את הכול. עוד אזהרה (למרות שכבר אין אנשים ליד החסימה): "זו הפעם האחרונה, אחרת נשתמש בכוח". הפלסטינים עומדים בשקט בצל הבתים, מולם, על החסימה, שורה של מג"בניקים בכוננות, אך בשקט. לאט לאט האווירה נרגעת, והאנשים הראשונים ניגשים להציג תעודה כדי לעבור. כעבור 25 דקות התגבורת חוזרת לכלי הרכב, אך לא עוזבת את המקום.במהלך השעתיים הבאות חוזרות אותן תנועות כמו גלים: לאחר שהחיילים נרגעו ניגשים הפלסטינים לבדיקות, נוצרת קבוצה של אנשים מסביב לחיילים הבודקים, התגבורת חוזרת, מרחיקה את הפלסטינים, נרגעת ועוזבת, הפלסטינים חוזרים אל החסימה עד ששוב החיילים מרגישים שיותר מדי אנשים עומדים מסביבם. לא נזרקה אף אבן, אף אחד לא ניסה לדחוף חייל, כל מה שניסו היה לשכנע במילים, הנשים המבוגרות לפעמים בקול רם. 10:05מגיעה משאית של חברת שטראוס והסחורה מועברת ידנית מעל החסימה.צוות הערוץ השני כבר עזב, אחרי שהסחורה נפרקה מהמשאית גם צוות ה-CNN עוזב. אנחנו מרגישות שהסכנה שיתחילו לירות גוברת, ולמרות שגם לנו כבר אין כוח מהססות לעזוב. מנכ"לית "בצלם" מגיעה עם שתי אורחות אמריקאיות, אך גם הם לא יכולים להחליף אותנו כי הן בסיור כולל מסביב לחומת ירושלים.10:40מול עיננו ומצלמותנו ומול מצלמות האורחות האמריקאיות מרחיקים החיילים שוב אנשים מעטים שנמצאו ליד החסימה ועכשיו זורקים מספר רימוני הלם עמוק לתוך שני הכבישים מעל החסימה. איש אחד בקבוצה שהתרחקה כבר עשרות מטרים צועק: "תחכה, כולם כבר הולכים". בכל זאת זורקים עוד רימון הלם לעברם. כעבור 10 דקות זה נגמר. הפעם. אנחנו ואנשי בצלם עוזבים וגם המיניבוס עם רוב התגבורת.