א-ראם

א–ראם, יום שלישי, 13.6.06 , משמרת בוקרמשקיפות: שולמית ומור ב (מדווחת)7:00 א–ראםמיד עם הגיענו למחסום אנו מורחקות ע"י החיילים.שבעה מעוכבים נמצאים במחסום. שתי נשים וחמישה גברים, שנתפסו בדחיית אל בריד. מחכים כבר כחצי שעה. מילוי הטפסים יחל כשיגיע הג'יפ שתפס אותם.7:25 הג'יפ מגיע. שני חיילים שיוצאים ממנו מתנהגים בצורה נוראית. האחד , איליה, משתמש בתוקפנות ובאלימות כלפי כל פלסטיני באשר הוא. השני מלא באגו ובפרינציפים , מזדהה עם תפקידו מעל ומעבר, מדבר בתוקפנות וצועק על האנשים כשהם מעיזים להרים את הטון כתגובה. שאר החיילים במחסום מתנהגים בצורה קורקטית אל העוברים או אל המעוכבים, אך הם אינם אלה הנותנים את הטון במחסום.מגיע אדם המתגורר קרוב למחסום, בעל תעודת זהות כחולה, אך ללא אישור מעבר בא-ראם. הקצין מסביר לו שעליו לבקש מספר בקלנדיה. הפעם הוא ייתן לו לעבור, אבל מחר כבר לא.במהלך שהותנו הגיעו אנשים נוספים בעלי תעודות זהות כחולות אך ללא מספר. חלקם הוחזרו לקלנדיה ולחלקם אישר הקצין לעבור – רק היום.אישה עם תינוק, בעלת תעודת זהות ירוקה וללא אישור מעבר, מנסה לעקוף את המחסום ומוחזרת אחורה.זוג, בעלי תעודות זהות כחולות, שהגיעו משועפט כדי לשים את ילדם בבית הספר בדחייה, נשלחים גם הם לעבור דרך קלנדיה. הזוג לא עברו במחסום בדרכם לבית הספר ולכן לא חשבו שבדרכם חזרה לירושלים יצטרכו לעבור בו. כמו כן הם ממהרים לפגישה במשרד הפנים. בידם טופס המוכיח זאת. אחד החיילים התוקפנים מהג'יפ מטפל בבעייתם – הוא לא מוכן להקשיב בכלל, בטח שלא להסתכל כמו שצריך בטופס, מצידו שיחכו פה כל היום או שיסעו לקלנדיה. הזוג מחכה, אין להם זמן לעשות את כל הסיבוב. לבסוף, לאחר כרבע שעה החיילים מתרצים.אחד המעוכבים שנכנס לחדרון למלא טפסים מוכרז כעצור. לא נותנים לנו לדבר איתו, למרות שהוא מבקש את עזרתנו בפתירת בעיות בירוקרטיות.8:00 עוד חמישה מעוכבים מגיעים בג'יפ. המעוכבים הקודמים עדין לא שוחררו.מעוכב נוסף, מהראשונים, מוכרז כעצור. אנו מבקשות לדבר איתו, והפעם החיילים נענים לבקשתנו. ע"פ סיפורו הוא גר בדחייה, ונעצר ממש קרוב לביתו. "לא הייתי בישראל, כשתפסו אותי". אשתו בעלת תעודת זהות כחולה והוא מעוניין לרשום את בנו בתעודת הזהות של אשתו. מבקש את עזרתנו.8:35 שתי הנשים המעוכבות משוחררות.8:40 שני העצורים מוכנסים לואן המשטרתי. אנו חוזרות הביתה עם טעם מר מאוד.