סאלם

בית המשפט הצבאי בסאלם, יום חמישי 15.6.06, בוקר/אחה"צ משקיפות ומדווחות: מרה ושולה. רעיה וחסידה הצטרפו בהמשך08:30 - 12:00 הגענו מוקדם לבקשת החברות הירושלמיות, כדי לעקוב אחרי הניסיון להאריך שוב את מעצרו של אברהים אבו דַלַאוֹ, סטודנט שנאשם בחברות בארגון סטודנטים באוניברסיטה האמריקנית ליד ג'נין. בפעם הקודמת קבע השופט בירושלים כי לא יאריך שוב את מעצרו אם לא תושלם החקירה שלו עד תום ההארכה הנוכחית (היום). היום באורח פלא סידרו לו העברה זריזה מבית המשפט בירושלים לבית המשפט בסאלם, אולי בתקווה שבצפון יאריכו גם יאריכו גם יאריכו. בבואנו לסאלם לא מצאנו אותו. בצהריים הסתבר, לדברי עו"ד שלו מחמוד חסאן, ששכחו לשלוח אותו לסאלם והוא בכל זאת יישפט בירושלים. חסאן ביקש מחבר עו"ד שיחליף אותו אם הוא לא יספיק להגיע לבית המשפט בירושלים. כשהגיע לשם התברר כי בכל זאת שלחו את אברהים לסאלם, ובשעת כתיבת שורות אלה מתגלגל העו"ד בחזרה לסאלם, לראות שלא יאריכו שוב את מעצרו של אברהים וישחררו אותו.באולם עצמו, לפני פתיחת הדיונים (שהתחילו ב-09:30), שאלנו מדוע השלטים על הקירות (לא לעשן, לא לדבר בפלאפון, לשמור על השקט) כתובים רק בעברית? למה לא גם בערבית? התובע התורן הזדרז להבטיח לנו ש"באמת העניין בטיפול". נניח. אחד הממצדיקים, שמעולם לא נתן דעתו לנושא זה, הבטיח לנו בטון המוכר לנו ש"הם לא צריכים שום שלטים, אנחנו אומרים להם (למשפחות העצורים) איפה לשבת ואנחנו אומרים להם להיות בשקט." ובאמת, השתקת המשפחות של העצורים היה עיסוקה העיקרי של חיילת מ"צ בעלת חזות אלימה. היא רק חיכתה להזדמנות להצליף בהם ששששטטט זועם, למשל כאשר תפסה אמא דומעת ממלמלת שלום לבנה הכבול היושב (כמובן) בצד השני של האולם על ספסל העצורים, אותו היא ודאי לא ראתה זמן רב. הממצדיקית פשוט השתגעה מהחוצפה הזו. לכל אורך שהותנו שם שררו באולם מהומה ורעש בלתי נסבלים, שבכל זירה משפטית אחרת לא היו אפשריים: חיילים ועורכי דין יצאו ונכנסו בלי סוף בטריקות דלת ובחריקות צירים צורמות, כולם דיברו זה עם זה, נכנסו לדברי השופט, לדברי המתרגם, לדברי הסניגורים, עורכי הדין הלכו לכאן ולשם, והאזיקים על רגליהם של העצורים צילצלו, ושריקות השששששקטטט של הממצדיקית שרקו.לפיכך התקשינו לשמוע מי אומר מה, והתקשינו לפענח את שמות העצורים.המתרגם עשה עבודה חלקית, לא היה מרוכז.הקלדנית ישבה באפס מעשה, היא לא הקלידה כלל את טענות הסנגוריה, עשה זאת בכתב יד השופט עצמו.את העצורים הקיפו כל הזמן מג"בניקים והסתירו אותם, למרבה אכזבתן של המשפחות.ישבו בדין השופט הצבאי סא"ל ארז חסון, כעבור שעה החליף אותו השופט רס"ן עמית.במשך שהותנו הדיונים עסקו בהארכת מעצר ראשונה ושנייה וב"הסדרים" (לא הבנו לאיזה קטגוריה שייך "הסדר"). הארכות המעצר ניתנו כמו בסרט נע. מדי פעם הכניסו/הוציאו קבוצה של עצורים, ובמקביל הכניסו/הוציאו את קרוביהם שחיכו בחוץ. הזדעזענו מיחס המשפט הצבאי אל העצורים והחשודים. אנשים נעצרים לתקופות ארוכות, גם לשנים, והחקירות לא מסתיימות. אין שום ניסיון לעשות צדק.בתי המשפט הצבאיים תואמים בכל לשאר זרועותיה של מפלצת הכיבוש!הנה ארבעה דיונים מתוך כ-10 שבהם נכחנו.1. עיסא מחמוד עיסא, מואשם בכניסה שלא כחוק לישראל, ובהצגת היתרים מזויפים. הסניגור עו"ד עאדי ביקש להתחשב בעברו הנקי של הצעיר, במשפחתו מרובת הילדים ובהוריו הקשישים. השופט קיבל את ההסדר שעשתה התביעה עם ההגנה: 3 חודשי מאסר + יום אחד, 2000 ש"ח קנס או חודשיים מאסר תמורתם, וחודש מאסר על תנאי למשך 3 שנים. 2. נאצר חאנון, נתפס במארס 2005 בעת שזרק בקת"ב (בקבוק תבערה) ומאז הוא נתון במעצר, מעל שנה. עו"ד מחמוד חסאן טען להגנתו כי מסדר הזיהוי שעשו לו (על פי תמונות) לא היה חוקי, הנאשם לא מכיר את המפליל ומכחיש את ההאשמה, וכן שמו, כפי שנכתב בתיקו, אינו מדויק וייתכן שמדובר בכלל במישהו אחר. השופט טען כי שמו אינו כה נפוץ וגם אם אינו כתוב נכון יש להניח שזה שמו, שמדובר בחפץ שנזרק ביד מטווח קרוב והמפליל הוא עד ראייה מספיק מהימן ואין צורך שהנאשם יכיר אותו כדי לקבל את טענתו. ניתנה זכות ערר שתתקיים ב-28.6.06. 3. מוחמד עביה.... נתפס בעת שקנה תעודת זהות מזויפת מזייפן תעודות, בתמורה ל-1,500 ש"ח. השופט עמית: למה השתמשת בתעודת הזהות הזו?מוחמד: ניסיתי להיכנס...שופט: לישראל!מוחמד: ג'וברה זה לא ישראל.שופט: (פונה לתובע) טוב נו עשיתם על זה עסקה? אני לא חייב לקבל אותה.תובע: מציג ת"ז מזויפת וגיליון הרשעות קודמות, שבהן מודה הנאשם (נתפס לפני 5 שנים כשב"ח בנתניה, נושא נשק).שופט: מקבל את העיסקה, 3 חודשי מאסר + יום אחד, קנס 1000 ש"ח או חודש מאסר תמורתם, חודש מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.4. חסן אבו להיס, יושב במעצר יותר מ-4 שנים, נחשד בהנחת מטען חבלה. עו"ד חלבי טוען בלהט כי זו עברה ישנה שחל עליה כבר חוק התיישנות... כי מרשו זוהה בטעות, וכי בכתב האישום יש הרבה פרטים סותרים, בעיקר שטענות התביעה פונות בכלל לאדם אחר ולא למרשו. הוא מבקש מהתביעה להוכיח שהנאשם הוא באמת הנאשם, ומהשופט הוא דורש לשחררו בלי שום תנאי. בין לבין הוא מגלה שהנאשם נשוי לשתי נשים וכל הגברים הנכבדים מעלים חיוך של הבנה לסבלו.כאן נכנסו נציגי משטרה וביקשו מהשופט עמית לעבור לאלתר להארכות מעצר של קליינטים שלהם והשופט אף שהתרגז על ההפרעה נעתר להם וזנח את חסן, והזמן התארך מאוד ונאלצנו לעזוב לפני ששמענו מה עלה בגורלו של חסן. ננסה להשיג את הפרטים.