חווארה, בית פוריק

חווארה, דיר באלוט, בית פוריק, יום ג', 6.06.06, אחה"צצופות: תמי פולק וחגית אהרוני (מדווחת)• עשרות אנשים מותשים צועדים על כביש 5 ברגל, בחום, בלי מים.• דיווחים על מחסור חמור באוכל בחווארה ובכפרים אחרים. 14.00– על כביש 5, כביש האפרטהייד המיועד ליהודים בלבד, צועדים עשרות אנשים. הם הולכים בשולי הכביש מותשים צמאים ורעבים. (ישמעאלים). יום חם ביותר, האוויר רותח. אספנו שלושה למכוניתנו ושמענו שהמשטרה תפסה אנשים בלי רישיונות, העלתה אותם על אוטובוס והורידה את כולם בצומת של כפר כנה, שילכו לדרכם, כ-25 ק"מ עד צומת זעטרה, ומשם עוד דרך ארוכה לכפרים. מוניות כמובן אין, כי אסור להן ליסע בכביש. האנשים שלקחנו איתנו היו צמאים ומיובשים, תשושים ומיואשים. הם שתו ואכלו את המעט שהיה לנו באוטו וסיפרו שיצאו מהכפרים בשבת לחפש עבודה. הם לא עבדו ולא הרוויחו, רק שילמו למונית שלקחה אותם דרך ירושלים. הם דיווחו על מחסור באוכל בכפרים וכשסיפרנו להם על שיירה של 'קואליציית השלום' שאמורה להגיע לחווארה בשבת עם מזון ותרופות ביקשו את הטלפון שלנו כדי לברר מתי השיירה מגיעה. היה ברור שהם במצוקה רצינית ומחכים מאוד לסיוע. בשבת בבוקר אחד מהם התקשר לתמי, וכשהתברר לו שהשיירה נדחתה הייאוש שלו היה קורע לב.אם סיוע אמריקאי או אחר לא מגיע, המצב חמור. חווארה – חום אימים. באופן ממשי ביותר אנחנו בקושי עומדות בזה. נמלטות מפעם לפעם לאוטו לשתות ולהתקרר. מחריד לחשוב על האנשים העומדים בחום הזה שעות, צועדים ברגל, נושאים חבילות וילדים. אין הרבה תנועה, מן הסתם כל מי שיכול לא לבוא, או לא יכול לבוא, לא בא. האנשים שאנחנו רואים במחסום הם החזקים שיכולים לעמוד בתלאותיו.בית פוריק ודיר באלוט– המחסומים מעולפים מחום, כמעט ריקים. גם בצומת יצהר ובזעטרה כמעט אין תנועה. בדיר באלוט מחכים כמה הולכי רגל שכנראה צריכים להגיע מבית לבית, שהרי המחסום ממש מפריד בין בתי הכפר.