שיח' סעד

שייח' סעד, אבו-דיס, מעבר הזיתים, יום שני 19.6.06 בוקר משקיפות: מיה ב., ענת ט. (מדווחת) 6:45 - שייח' סעד המחסום נראה קבוע יותר, אולי בגלל יריעת הבד המצֵלָה והלכלוך המצטבר בסביבה. חייל וחיילת מג"ב אינם מעוניינים בדיבורים אתנו ומבקשים שנתרחק. קבוצה של כ-10 גברים בגיל בינוני (לא צעירים מאוד ולא זקנים) מחכים במעלה הגבעה, אולי לרגע של חסד או של פיזור דעת של החיילים. התנועה דלילה מאוד. בעלי תעודות כחולות, תלמידים וילדים עוברים, השאר נשלחים למעבר הזיתים המרוחק, כולל זקנים וזקנות. מאי, מורה בביה"ס, תושבת שייח' סעד ופעילה במאבק נגד הגדר מגיעה למחסום עם שתי פעילות חברתיות ירושלמיות, כולה נרעשת. הכותרת בעיתון "אל קודס" מספרת על כך שבית המשפט העליון דחה אתמול אחה"צ את עתירת תושבי שייח' סעד. אנחנו מתקשרות מיד לנטע ע., המכחישה את הדבר. בהמשך מתברר שב"אל קודס" הייתה טעות דפוס ולא מדובר בשייח' סעד אלא בשייאח, באבו-דיס. במשך שהותנו לא עוברים תלמידי הבגרות, ואין התרחשויות דרמטיות. מאי סבורה שההחלטה בעניין שייח' סעד תינתן ביום רביעי אם לא יהיו עיכובים נוספים. 8:00 - אבו-דיס אנו נוסעות במעלה הר הזיתים. מחסום של שני ג'יפים, שוטרים ושני עובדי מס הכנסה. עוצרים מכוניות הנוסעות לכיוון ירושלים באופן מקרי, בודקים מסמכי רכב ומצליבים נתוני חובות. בשיחה קצרה עם השוטר מתברר שהוא חושב שבכל ערי ישראל מתבצע נוהל כזה פעם בחודש, לכל הפחות. אנחנו מספרות לו שלא כך הדבר. בעכו, עירו, דווקא כן. מעניין למה. ליד המעבר התחתון מעל תחנת הדלק שני חיילי מג"ב מתווכחים עם אישה, הטוענת שהיא באה לבקר את בתה ברחוב הסמוך, ועם אדם בעל תעודה כחולה הרוצה לעבור לשלם חוב ברחוב שממול בעזרייה. שניהם מסרבים להתחנך וללמוד שעוברים רק במעבר הזיתים. מגיע ג'יפ של המפקד, נעים סבר. את האישה הוא מכיר, נתן לה לעבור הרבה פעמים למרות שאין לה בת בסביבה וכל פעם היא מוכרת לו את הסיפור הזה למרות שבירר את העניין כבר כמה פעמים. הפעם לא ייתן לה לעבור. אנחנו מנהלות אתו שיחה על המצב, ונראה שהוא מבין את הקושי שבמצב האוכלוסייה משני צדי הגדר החוצה את השכונה. הוא לפחות אינו מטיף להם להשתמש במעבר שעלה כל כך הרבה כסף למדינה. הוא טוען שבמקרים הומניטריים אין בעיה לעבור, והוא תמיד מאשר. הדוגמאות שהוא נותן אינן כוללות בדיקות רפואיות שוטפות, אלא פציעה או מחלה קשה. בינתיים האדם שרצה לעבור לצד הפלשתיני מארגן בפלאפון תשלום ממש "על הגדר". 8:30 - הפשפש כאן עוברים לשני הצדדים רק ילדים, ותושבי הבתים הסמוכים עפ"י רשימות. אבל אנו רואים שאחד החיילים מעביר בכל זאת קבוצת תלמידות - נערות המבקשות לעבור לצד הפלשתיני כי הן מאחרות לבחינה, למרות שהחייל השני רצה לשלוח אותן למעבר הזיתים. טוב שיש חיילים שמתחשבים. 9:00 - מעבר הזיתים קצת שוקק כאן יותר מהשבועות שעברו. מיניבוס 63 מחכה ביציאה וגם כמה מכוניות פרטיות. נהג המיניבוס מספר לנו שהקו הוא של חברה פרטית, והנסיעה לשער שכם עולה 3.5 ש"ח. הוא מספר שהכול באישור העירייה, ושהחברה משלמת מס לעירייה על הנוסעים ועל הפעלת הקו. הוא גם מספר שיש מיניבוס הנוסע לשייח' סעד מעזרייה. נסיעה ארוכה ומפרכת. לא יודע בדיוק באיזו תדירות. אנחנו מתקשרות לאלישע מהמת"ק ושואלות האם ומתי יהיה משרד מת"ק גם במעבר הזיתים, שהרי עכשיו גם מי שרוצה אישור ליום או לכמה שעות צריך לנסוע למת"ק במעלה אדומים ואח"כ למעבר הזיתים, אם הוא משיג את האישור (משימה די בלתי אפשרית בהתחשב בשעות המצומצמות של הפעילות והתורים הגדולים).אלישע משיב שיש תוכנית כזאת אבל לא ברור מה לוח הזמנים ומפנה אותנו לאופיר, קצין תלונות הציבור. המחליף הזמני של אופיר אינו יודע דבר על כך ומבטיח לברר, אך אנחנו מקבלות רושם שמדובר במשהו שיתגשם בעתיד הרחוק וחבל. אולי כדאי ללחוץ בעניין, הרי בקלנדייה כבר מתפקד מת"ק. אין סיבה שכל המעבר הענק הזה לא יכיל גם משרד מספק אישורי מעבר. מיה שואלת גם על ההזנחה של הצמחייה שנשתלה בעמל כה רב במקום. מדוע לא משקים. גם לכך אין תשובה. אנחנו מחכות קצת ביציאת הולכי הרגל, אך לא נכנסות למעבר עצמו. פעם אחרונה שהיינו בפנים לקחו לנו את תעודות הזהות ואיימו עלינו שיגישו תלונות.