קלנדיה

קלנדיה, יום שני, 19 ביוני 2006 אחה"צמשקיפות: ליזי ש. ונעה א.י. (מדווחת)מכיוון שהיינו נטולות רכב, לקחנו מיניבוס מהתחנה המרכזית בשער שכם לכיוון קלנדיה. נסיעה חלקה, ללא עצירה של מחסום או מג"ב.במחסום א-ראם מעט מכוניות ושני הולכי רגל עוברים במהירות. העיקוף המיותר בתוך שכונת א-ראם, שלא ברורה מטרת החסימה של קטע הכביש הזה. "להרגיל אותם" למה הפעם?ירדנו בצידו השני של המחסום, אחרי השלט המתריע ש"לאזרחים ישראלים אסורה הכניסה לשטחי הרשות". מתי החזרנו את קלנדיה??קלנדיה:במחסום שלפני מחסום הרכבים – משאית גדולה ריקה. בכריזה החיילת צועקת "הוא לא יכול לעבור במחסום הזה, אלא דרך ביתוניה."במחסום הולכי הרגל תנועה דלילה מאוד. שוב בכריזה – חיילת חוזרת "במעבר מס' 1 רק ישראלים, האחרים ממעבר מס' 4". אנחנו יושבות ומחכות על הספסלים. לראות אם מישהו יזדקק לנו, אם משהו משתנה. תוהות האם, אולי, הסתיים התפקיד שלנו, לפחות במחסומים מסוג קלנדיה.אנחנו עוברות. בחורה עם דרכון ירדני, בתה הקטנה ואישה מבוגרת יותר. היא מראה את הדרכון. החיילת אומרת לה ש "הויזה נגמרה בחודש 2, עכשיו כבר 6"......"נו!?" הבחורה מנסה להסביר באנגלית עילגת. ליזי מתקרבת ומבינה שהיא צריכה למת"ק להארכת הויזה. החיילת מנחה אותה לאן ללכת. בחזרה לירושלים.טרנזיט ממוזג.בדרך מספר לנו אדם שאימו חולה, מרותקת למיטתה, בתה תושבת שטחים לא יכולה לעבור ולסעוד את אמה.בחור שנשוי לישראלית + ילדים את תלאותיו. יש לו אישור שהייה של 24 שעות. עובד בעטרות. לפני שבועיים, סמוך לביתו עצרו אותו מג"בניקים, אמרו שהאישור לא שווה כלום ו"זרקו" אותו וכמה נוספים בעזריה. הוא חזר לנסות לעבור באבו-דיס ושם אמר החייל ש"בטח שאתה יכול לעבור". נו...!? אז אנחנו תוהות, מה הלאה. האם יש טעם להמשיך לצאת למחסומים, לפחות לאלה מסוג קלנדיה, הזיתים? תחושה שלא נכון לנטוש, אך מצד שני – המון אנרגיה לא מנוצלת.