ירושלים
נועמן, יום ג' 20.06.06, בוקר משקיפות: נטע ע', תמר א' (מדווחת) בדרך מאום טובא לנועמן לא ראינו נפש חיה, זאת גם כבר לא הייתה השעה שבה הפועלים יוצאים לעבודה. שער הכניסה לכפר מכיוון ירושלים סגור. באנו בעיקר כדי ללוות שתי נערות מנועמן לבחינות הבגרות שלהן באל ח'אס בצד השני של הגדר. הן חששו שהמג"בניקים בשער יעכבו אותן ושיאחרו לבחינות. בשאר ימי הבגרות ליוו אותן המלווים האקומנים ופעילים של תעאיוש. היום בא גם צוות של הצלב האדום הבינלאומי לבדוק האם הכול בסדר. נסענו ברכב עם עוד שלושה תושבי נועמן בדרכם לעבודה בגדה וירדנו ליד השער. הרכב על נוסעיו עבר ללא עיכוב וללא בדיקה את עמדת המג"בניקים שחיפשו מגן מהשמש בטנק המשותק שעומד באופן קבוע מאחורי השער. כאשר אישה עם שני ילדים שבאה מכיוון אל ח'אס ביקשה לעלות לנועמן, קרא לה אחד המג"בניקים, אך כאשר ענתה על שאלתו היכן היא גרה שהיא גרה בנועמן, נתן לה לעבור מבלי לבדוק את התעודה. בדרך כלל כאשר אנחנו באות הכול נראה שלו, אך אתמול אחה"צ התקשר י' ודיווח שיש חייל חדש ליד השער שדורש מכל מי שעובר לפתוח בעצמו את השער ולסגור אותו אחריו – לנשים ולילדים זה קשה, ונהגים צריכים לרדת מהרכב, להעביר אותו ואחר כך עוד פעם לרדת. המג"ד ענה בטלפון שזה לא מתקבל על הדעת וכך העביר גם לשטח. נקווה שזה עזר. כמות הזבל בפחי הזבל בכפר מעידה על כך שמשאית הזבל מהגדה מתקשה להיכנס – כי זה רכב מהגדה ולרכבים מהגדה אסור להיכנס לישראל, גם כאשר מדובר בכפר פלסטיני בשולי הגבול המוניציפלי של ירושלים שתושביו בעלי תעודות של הגדה ושאין דרכו מעבר כלי רכב לשאר שטחי ירושלים/ישראל.הבנייה של המחסום החלה – עם אבנים ירושלמיות יפות. למבנה הקטן ששמו לפני השער הוסיפו גנרטור.