קלנדיה וא-ראם
א-רם קלנדיה, יום א', 25.06.06, אחה"צמשקיפות: תמר פ. ופיליס ו. כבר בדרך לירושלים התקשרה נוואל (בעלת תעודה כחולה) לבקש שנעזור לבעלה (תעודה ירוקה) הממתין לתסריך (אישור) במת"ק שיאפשר לו לשהות לצידה בעת לידה כשהיא בשלבי הסיום של הריון בסיכון גבוה.15:00 – א-ראם: פקק תנועה במעבר צפונה (המתנה של כרבע שעה) נגרם כתוצאה מחיפוש אחר אלמנטים פליליים. לא היו תורים בכיוון ההפוך, הכניסה לירושלים, לא להולכי רגל ולא למכוניות.15:30 – מחסום קלנדיה: המחסום היה ריק לחלוטין בחום הצהרים הכבד. חייל השתרע על כיסאו בבודקה בכניסה הצפונית. הלכנו לשרוול מס' 5 כדי להיכנס ישירות למת"ק. לאחר ויכוח קל, החייל במקום בירר מה שבירר ואפשר לנו להיכנס. בחדר ההמתנה של המת"ק חיכו כ-30 איש לתורם להיכנס לבירור ענייניהם, ביניהם אסעד, בעלה של נוואל. הנוכחים ספרו שהמתינו הרבה זמן, חלק מהם משעה 12 בצהריים. טלפנו לדליה בסה והיא מסרה שהאישור של אסעד ממתין לו במת"ק. הצענו שירותינו לממתינים אבל לא היו מעוניינים. המתנו למעלה משעה לראות אם אסעד יצליח לקבל תסריך אך הוא חזר בידיים ריקות. טלפנו שוב לדליה בסה שביררה במת"ק. בסוף לא הצלחנו לעזור והודיעו לאסעד שעליו לשוב למחרת (יום ב') בבוקר. בשעה 17:00 יצאנו מהמת"ק וחזרנו למחסום. רק תור אחד פעל בעצלתיים ובו המתינו כ-30 איש. משום מה נראה שעצם הופעתנו במחסום גורם לזירוז ושהחיילים מגבירים את קצב עבודתם כשהם מזהים אותנו במצלמות. רק הגענו והתחילו להזרים 4-5 אנשים בבת אחת לשטח הבידוק. תוך 10 דקות הייתה התקדמות רבה, אבל אז שוב התארך התור כאשר זרם העוברים גבר לפנות ערב. פנינו לאופיר שינסה לזרז את העניינים. עזבנו את המחסום בסביבות השעה 18:00 וחזרנו דרך א-ראם.