א-ראם וקלנדיה
קלנדיה, יום ראשון 30 ביולי 2006, בוקרמשקיפות: אורה א', רוני פ' (מדווחת)הגענו לא-ראם בשעה 6:45 – אין תנועה.נסענו באוטובוס לקלנדיה. חיילת צועקת ברמקול ודורשת מנהגי המכוניות לעצור בדיוק במקום שהיא רוצה. לא היו הרבה מכוניות אך קול הצעקות היה שתלטני.כשהתקרבנו אל הטרמינל ראינו שהשערים סגורים. המתינו שם כ- 300 איש.התקשרנו למג"ב ירושלים ודיברנו עם אחד המפקדים. הסברנו להם שאנשים רבים ממתינים, ותוך דקות אחדות מפקד המחסום פתח את השער.הבנו שייקח לנו יותר משעה אם נצטרף לתור, החלטנו לעזוב אחרי שצפינו במעבר האיטי.נסענו באוטובוס לענאתה דרך מחנה הפליטים חיזמה, שם החלפנו אוטובוס כדי להגיע בחזרה לא-ראם. בדרך ראינו כמה מחסומים. במהלך הנסיעה נכנס אל האוטובוס פקח ביקורת כרטיסים.נראה לנו שהיו פחות אנשים בסביבה, יתכן שהמלחמה משפיעה על מצב הרוח הכללי ואנשים נשארים בבית....