בימ"ש השלום י-ם
דו"ח שלא מן המניין מבית המשפט לשלום בירושלים 17.9.2006 מדווחת – מיכאלה ר' הלכתי לשמוע את המשפט כיוון שאני מכירה את הנאשמת. לא רשמתי פרטים, ואני משחזרת מהזיכרון.השופט – יואל צורהנאשמת – סלוואה מנצור ערמיןהסנגור: עו"ד יוסי ארנון ותמר (בהתנדבות)עוד נוכחים:התובעת, קלדנית ומתורגמן.בקהל: בעלה של סלוואה ובנם. 3 פעילי שלום.האישום: הלנת שב"ח בביתה אשר בענתא.הסנגור כופר באשמה: היא לא הלינה אותו, הבית הוא ביתו, הם נשואים 13 שנים ולהם 6 ילדים.השופט נראה המום ושואל: "ילדים משותפים?"כן, הילדים משותפים. מעבר לכך, האישום נגד הבעל, "השב"ח", נמחק מזמן.השופט תוהה אם אי-אפשר למצוא את הבעל, שמא הוא ברח. מעירים לו שהוא נמצא לפניו.השופט שואל את התובעת מה בכוונתה לעשות. האם להפריד את בני המשפחה?הסנגור לא מתאפק ואומר: בגרמנית זה היה נשמע טוב יותר.התובעת אומרת שאכן התיק לא פשוט ומתנהל ויכוח בינה לבין הסנגור האם זהו מקרה פרטי או מצב גורף.החלטת השופט: על הפרקליטות לשקול בכובד ראש את טענות הנתבעת ושואל את התובעת אם יש לה מה להוסיף. היא אומרת שכן, אבל היא מנועה. אם כך, עונה לה השופט, מוטב שלא תדברי.בזה הסתיים הדיון. .חצי שעה לאחר שהלכנו הגיע טלפון אל משרדו של הסנגור שהתובעת מבקשת לסגור את התיק.