קלנדיה וא-ראם

קלנדיה, יום חמישי, 26.10.06 בוקרמשקיפות: אורי ק., אילנה ד. ומילי מ. (מדווחת) מ6:00 עד 8.30היו רק מעוכבים ספורים בא-ראם. כמאה מטר מצפון למחסום ראינו חור בגדר הברזל בין שני חלקים של חומת ההפרדה, וזרם של פלשתינאים נדחקו לתוכו, כנראה כדי לעבור ללא בדיקה לירושלים. כשהגענו לקלנדיה לא היה תור ארוך, שלהי עיד אל פיטר. חופשת בתי הספר עדיין בעינה ואנשים רבים כנראה עשו "גשר", והאריכו את חופשת החג. פתאום התמלא אולם ההמתנה באנשים רבים, בעיקר נשים וילדים קטנים (ביניהם תינוקות רבים) שלא נראו כממהרים לעבור. זו הייתה קבוצה ראשונה של קרובי משפחה של אסירים בדרכם לביקור בכלא רמלה. שוטר במדים כחולים הרחיק אותנו בגסות ובעצבנות מהכניסה למת"ק. הקבוצה שמנתה 54 הובלה על ידי נציג של הצלב האדום מרמאללה. היה עליהם לעבור בידוק לפני שתגיע קבוצה נוספת שאמורה הייתה להגיע באוטובוס. כולם היו צריכים להיות מוכנים להסעה שעוזבת בשעה 9. קצין אמר לנו בתדהמה ש"רק" 50% מן הקרובים "מנועי שב"כ" וכניסתם לישראל נאסרת. כדי להבטיח שביקור לא ינוצל למעבר לישראל למטרות אחרות ההסעה מקלנדיה מלווה ברכב משטרתי עד שמגיעים לכלא. כל הקרובים מאזור רמאללה ועליהם לחזור בשעה 2 כדי לתפוס את הסעה חזרה. למת"ק ההומניטארי חיכתה אישה שבנה (בן 27) שוכב ללא הכרה ביחידה לטפול נמרץ ב"שערי צדק" לאחר שנדקר על ידי על ידי בחור אחר באבו-דיס. הקצין ידע על המקרה, אמר שזוהי הייתה קטטה בין משפחות פשע. המכתב מבית החולים לא היה מאד משכנע, ואולי איש לא ממש רוצה לעזור למשפחה של פושעים. לפתיחת המת"ק חכתה גם משפחה שרכבה נפגע על ידי מתנחל ליד מחסום דרכים. נאמר להם שעליהם היה להגיע למשטרת ש"י בשעה 9:00. לא הותר להם לעבור את המחסום והיה עליהם לחכות עד שהמת"ק ייפתח. שתיים מבנות המשפחה נולדו באמריקה ותוקפו של הדרכון שלהן פג. הן קיוו שכשיותר להם להגיע למשטרה כדי להעיד על התאונה, יוכלו להגיע גם לשגרירות האמריקאית כדי לחדש את דרכונם, מה שנמנע מהם בדרך ישירה.