ירושלים

בית לחם וסביבתה, יום ד' 11.10.06,בוקר משקיפה: אורה ארדוןנהג ומסייע: יוסקה מ. מת"ק עציון . 07.30 בגלל הסגר רק אנשים מעטים מחכים ליד הקרוסלה ובקרבת השער. אחד מהם פנה אלינו, סיפר שהוא היה בקשר עם סילביה וביקש שנברר אם היא טיפלה בעניינו. התקשרנו אל סילביה, אך נאלצנו להפסיק את השיחה , כי קבלנו הודעה שליד מחסום המנהרות תפסו ועצרו קבוצה גדולה של נשים שניסו לעבור לירושלים והיכו אותן. 08.00 הגענו למחסום המנהרות ומצאנו שם כעשרים נשים שהצטופפו סביב אשה זקנה ששכבה על הארץ. היא הראתה לנו את ידה הפגועה,שאולי נשברה, וסיפרה שחייל בשם תומר היכה אותה. גם נשים אחרות התלוננו על מכות ועל אותו תומר. סגן המפקד שניגש אלינו הכחיש בתוקף שהן הוכו וטען שאינו מכיר כלל את תומר. הוא הסכים להביא כיסא לפצועה ולפנות לחמ'ל שיזמין לה אמבולנס. שאר הנשים נאלצו לעמוד ולחכות בצד הכביש, בחום, בלי אפשרות לשתות מים בגלל צום הרמאדן. הן סיפרו בהתמרמרות רבה שעצרו אותן בדרכן לעבודה בירושלים, שיש להן ילדים שהן חייבות לפרנס, שהן מחכות כבר משש בבוקר ושמסרבים לאפשר להן ללכת לעבוד, או לחזור הביתה. נסינו להשפיע על המפקד לשחרר אותן, אך הוא סירב והודיע שהוא מתכוון לעכבן ולקחת מהן טביעת אצבעות "אחת אחת". אחר כך הוסיף שהחמ"ל מוכן לשלוח אמבולנס לפצועה, אם היא תתחייב לשלם עבורו.התחלנו לטלפן. דברנו גם עם חנה ואולי בהשפעתה הגיע למקום קצין גבוה, דרוזי. הוא גילה רצון טוב, אך אמר שהוא חושש שאם הוא ינהג שלא לפי שורת -הדין, כפי שעשה לפני זמן מה כשהרשה למשאית אחת לעבור במחסום, יחשדו בו שהוא מקבל שוחד. למרות חששותיו, הוא שחרר את כולן ואת הפצועה, שרצתה להגיע לבית צפפה, הוא הסיע בג'יפ שלו. __._,_.___