ירושלים

בית לחם וסביבתה, יום ו' 03.11.06, בוקר משקיפות: אפרת ב., תרצה ל. (מדווחת) 09:00 – מחסום 300.תנועה רבה יחסית לימי שישי רגילים. עמדה אחת בלבד פתוחה. בתחילה יש תור של כ – 10 אנשים, ובכל פעם שמגיעים אנשים שרוצים לעבור מירושלים לבית לחם, יש צפיפות כי הם צריכים לעבור דרך אותו הביתן, בכיוון ההפוך. אחרי כמה דקות התור למעבר לכיוון ירושלים מתארך – 30 ארבעים אנשים, ועוד. אדם זקן מאוד, כפוף, חרש כמעט לגמרי, רוצה לעבור לירושלים להתפלל בהר הבית. החיילת מתוך הביתן לא נותנת לעבור – אין לו תשריח. הוא מתחנן; סירוב. הוא מתעקש להישאר במקום עד שיתנו לו לעבור. קוראים לחיילת המשטרה הצבאית שמפקדת על המעבר, כדי שתוציא אותו. הוא מתחנן בפניה, היא עונה לו בעברית. הוא כלל לא שומע, ולא מסכים לזוז. אנחנו שואלות: לא תיתנו לעבור? היא אומרת שאין אישור, אז לא. אנחנו מתקשרות למת"ק – מסבירים לנו באריכות שאין אישור ולכן אי אפשר לעבור; שיוציא אישור מהמת"ק ואז יעבור. מגיע קצין – מסרב לתת לאיש לעבור. אפרת מבקשת מהאיש הזקן את התעודה שלו, כדי לרשום את פרטיו ולסייע לו בהשגת אישור לשבוע הבא. אנחנו רואות את שנת הלידה: 1914. הוא בן 92. החיילת-מפקדת קוראת לחיילי מג"ב שבתוך המבנה, לבוא ולפנות את האיש הזקן בן ה – 92, כי "זה שטח סטרילי כאן". יוצאים שני חיילי מג"ב, אנחנו שואלות אותם: לא תיתנו לו לעבור? חיילי המג"ב רוצים לתת לו לעבור, אך הם אומרים לנו שהם שם רק שם כדי לסייע לחיילי המשטרה הצבאית המפעילים את המעבר, ואין להם יכולת לקבוע. הם מתווכחים עם חיילי המשטרה הצבאית – תנו לו לעבור; חיילי המשטרה הצבאית – לא, אין אישור. האיש מתחנן, קולו נשבר. מחכה. הוא לא יזוז, הוא אומר.בינתיים מגיעים כמה גברים שיש להם אישורי כניסה (תשריח בניין; תשריח מסחר). הגיעו עם הילדים – אחד הגיע עם שלוש בנותיו בגילאי 8, 6, ו – 4, השני עם בניו, גם כן בגילאים דומים, כי יום שישי והם רוצים להיכנס עם הילדים להתפלל. לא, אסור, פוסקים החיילת-מפקדת, הקצין. עם כל הכבוד (אומרים לנו החיילים) זה אישור לעבודה; מה עושים הגברים הללו עם ילדים, בעבודה? מה יש לילדים לעשות שם? האנשים אומרים: בצד השני אמרו לנו שזה בסדר; בשביל מה עברנו את כל הדרך? לא, לא תוכלו לעבור. הם חוזרים על עקביהם. בינתיים, חיילי המג"ב אמרו לאיש בן ה – 92, תעבור, ופותחים לו את המעבר והוא עובר. מגיע אדם שהגיע מאזור מחסום ארז, עם אישורים, ועכשיו צריך לחזור למחסום ארז. הדרך היחידה להגיע למחסום ארז היא לעבור כאן. אבל החיילת אומרת: לא, אתה לא יכול לעבור עם האישורים האלה. לך תוציא אישור שאתה יכול להיכנס לארץ. האיש אומר לה: מה פתאום? אלו האישורים שקיבלתי כדי לעשות בדיוק את הדרך הזאת. היא מתווכחת איתו. אנשים אחרים בתור מתערבים: הנה, תראו, כתוב לו באישור שיש לו אישור להיכנס לארץ ואפילו ללון בארץ. אחרי כמה דקות של ויכוחים, נותנים לו לעבור. ביקשנו שיפתחו עוד עמדה. החיילת-מפקדת אומרת, נתנו הוראה, עוד מעט יסיימו החלפת משמרות ויפתחו עוד עמדה. בסביבות 9:50 פתחו עוד עמדה. יש כבר כ – 100 אנשים בתור. אנחנו עוזבות.בדרך דרומה – עוברות דרך בית ג'לא. המעבר נראה פתוח לגמרי.10:00 – מת"ק.מגיע לשם אדם, שקיבל זימון לבית משפט בירושלים. הגיע לפני כמה ימים למת"ק לבקש אישור להיכנס לארץ לבית המשפט. הגיע היום לאסוף את האישור. לא ידע שסגור היום. בית המשפט ביום ראשון בעוד יומיים.10:15 – בית עומאר.מספר פניות של אנשים אלינו – לברר בקשר לדו"חות, לסייע להשיג אישור כניסה לדיון בבית משפט שרעי לענייני משפחה בתביעה שהוגשה בין שני בני-זוג, להשיג אפשרות לעבור ניתוח בהדסה.11:00 – אל-נאשאש.גם כאן פניות של אנשים: אדם פונה אלינו בבהלה: מכתרים בית בבית-לחם, האם נוכל לעשות משהו בעניין (אחרי כשעה אנחנו רואות בחדשות שאכן כיתרו בית והרגו אישה). מספר פניות בקשר לדו"חות ולהשגת כרטיס מגנטי.