מת"ק, קונטיינר
מעלה אדומים, קונטיינר26.11.2006, אחה"צ יום ראשוןצופות: רינה ה., יוליה ו., רחל ו. (מדווחת)הגענו למת"קבערך בשעה 14:00. שמונה אנשים המתינו שם. שני אשנבים היו פתוחים. נראה היה שטיפול בכל בקשה לקח זמן ארוך. מכל מקום, כל אלה שבקשו אישורים - פרט לאדם אחד שניסה להשיג אישור לאשתו - קבלו את האשוריםאדם אחד, לבוש בהידור רב, מאל-עזריה, שוחח איתנו כאשר עזב את האשנב. הוא הדגיש את העובדה שאל-עזריה קשורה באופן הדוק לירושלים, ושהתושבים שם אינם יכולים לתפקד בלי גישה חופשית לעיר. הוא הגיש בקשה ונאמר לו לחזור למחרת. בזמן ששוחח איתנו נאמר לו להמתין, ושיוכל לקבל את האישור תוך זמן מה. הוא אמר שזה קרה בגלל ששוחח איתנו. זוהי לבטח משאלת לב בלבד, אבל מי יודע ?המשכנו בדרכנו לקונטיינר, שם היתה כמות עצומה של כלי רכב. כאשר הגענו המתינו תריסרי מכוניות לעבור. לפתע הניחו לכולם לעבור מבלי להסתכל לעברם. לאחר מכן, שוב, עצרו יותר ויותר מכוניות, לקחו את תעודות הזהות של הנוסעים, והמכוניות והנוסעים נשלחו לעבור את המחסום ולחכות למטה עד ששמותיהם יוקראו ברמקולים (נראה שזו פרוצדורה חדשה). בזמן המשמרת שלנו, אחד עשר כלי רכב (מוניות וטרנזיטים) בממוצע חנו בהמתנה למסמכים שלהם.המחסום היה מאוייש באופן חסר במיוחד. במשך רוב הזמן היה איש מג"ב אחד בלבד אחראי לכלי הרכב שבאו שני הכיוונים באופן סימולטני, איש מג"ב שני טיפול בעובדים הולכי רגל שחזרו לבתיהם, והשלישי בדק מאות תעודות זהות. אם נתחשב בכוח האדם החסר, התנועה זרמה במהירות (יחסית).