שיח' סעד
שייח' סעד,יום שלישי 12.12.2006, אחה"צצופות: רינה ה., רחל ו. (מדווחת)בדרך לשייח' סעד ראינו מספר מעוכבים
מחכים מול המתקן הצבאי בדרך המוליכה ממפקדת האו"ם אל שייח' סעד. זאת הפעם הראשונה שראינו פעילות כזו במקום הזה.הגענו למחסום שייח' סעד בשעה 14:00 בערך. במקום היו שלושה חיילי מג"ב, אחד מהם הודיע לנו שאם נעבור את המחסום לא נוכל לחזור. אמרנו לו שכל שבוע אנחנו שם, ומעולם לא שמענו על חוק או הוראה כזאת. איש מג"ב שני אמר שאסור לנו להכנס לעיסאוויה. אמרנו לו שכאן לא עיסאוויה אלא שייח' סעד, ושאלנו אם הוא יודע איפה הוא נמצא. הוא סיפר לנו שזה יומו הראשון במקום והוא אינו יודע בוודאות איפה הוא נמצא.ברור שלשלושתם זה היום הראשון במקום ואין להם מושג, לא רק איפה הם נמצאים, אלא גם מה עליהם לעשות שם. על חוסר הידיעה שלהם הם מחפים בנוקשות קיצונית.בשעה 15:00 בערך הגיע קבוצה של תלמידי תיכון. לכולם תעודות זהות כחולות, אבל לרובם לא ניתן לעבור. רק לאלה שגרים בג'בל מוכבר ניתן לעבור במקום. לאחרים, הגרים בסילוואן, אום טומה וצור באחר, כולם במרחק הליכה מהמחסום, לא נתנו לעבור. טלפנו לאלישע שאישר שאכן, זאת ההוראה. כל התלמידים שאינם מג'בל מוכבר חייבים לחזור הביתה דרך מחסום זיתים.התלמידים לא עזבו את המחסום, אלא נשארו בסביבה. ברור שציפו להחלפת השומרים או להזדמנות לקפוץ מעבר לגדר מתישהו. פשוט לא היה להם כסף לשכור רכב שיקח אותם למחסום זיתים ואז חזרה לבתיהם שנמצאים במרחק דקות מהמקום בו עמדו. כולם תושבי ירושלים. לכל העניין אין דבר וחצי דבר עם בטחון. זוהי התעללות לשמה, הוראה אכזרית, הגורמת לטרחה שאין לה סיבה, אי נוחות, וטינה מרה..