ירושלים

בית לחם וסביבתה, יום ב' 11.12.06 , אחה"צ משקיפות: אלקה ב"ג., מיקה ג., יעל ר. (מדווחת) 13.15 - רכב צבאי בכניסה למנהרה הראשונה.במחסום המנהרות – מכוניות לכיוון דרום עוברות בלי בדיקה. מכוניות בכיוון צפון – נבדקות. 13.30 – נשאש – צהוב ממוניות. אין נוכחות של הצבא.על הכביש הראשי לכוון ירושלים,ליד הכניסה לאלון שבות חייל עוצר מכונית לבדיקה.13.40 – מת"ק עציון - מיד עם בואנו פנו אלינו ממתינים והתלוננו שמחכים כבר שעה וחצי ולא מכניסים אנשים. כעשרים איש ממתינים ליד הקרוסלה ועשרה בסככה. מיקה השאירה הודעה קולית לסגן מפקד המת"ק. דרך הקרוסלה נכנסו כעשרה אנשים (האם זו היתה תוצאה של ההודעה? לעולם אין לדעת). ליד השער הראשי ממתינים מספר פועלים לרשיונות עבודה, אולם הם נראים שלווים בזכות המעביד שלהם, מאחת ההתנחלויות, שמטפל בעניינם. אחד מהם מדבר עברית מצויינת. לשאלתי היכן למד עברית הוא משיב שאביו מוסלמי, אך אימו יהודיה.אזרח אמריקני ממתין וקופא מקור. הוא רוצה להעביר את אביו בן ה-93 , חולה אלצהיימר, לאחיו בירדן. הוא מצוייד בכל המסמכים הדרושים. מחכה כבר שעה ומצפה למישהו שמדבר אנגלית. אלקה כתבה פתק ובקשה מה-ש.ג. למסור אותו פנימה. מישהו שנכנס לקח אותו, אך דבר לא קרה. שוב ושוב מנסה אלקה לשכנע את החייל להרים את שפופרת הטלפון. לבסוף הוא נעתר והתגובה היא שימתין על יד הקרוסלה.פנה אלינו צעיר שאינו יכול לקבל כרטיס מגנטי, כי יש לו תיק פתוח במשטרה. לדבריו נתפס כשנכנס בלי אישור. לכשאמרנו לו שרק עו"ד יוכל לטפל בתיקו השיב שהעו"ד רוצה 1000 שקל. שוחחנו עם חיה שאמרה שתנסה לחדש קשר עם עו"ד שגובה רק 600 ₪ ושהבחור יתקשר אליה בראשית השבוע הבא. לקראת השעה 3 כולם נכנסים. היו מי שהגיעו קרוב לשעה 3 וכמעט שלא חיכו. המתנו למר חורי (האזרח האמריקני). הוא יצא מאושר ב – 15.45 וכמעט נשק אותנו כשראה שאנחנו מחכות לו.15.50- נשאש אין צבא.15.55 – במחסום המנהרות נעצר לבדיקה בין יתר המכוניות אמבולנס שקודם עקף אותנו כאשר הוא משמיע צפירת חרום. 16.05 – מעבר רחל - תור השבים לבית לחם מזדנב החוצה. 3 עמדות פעילות. הן משמשות גם את מעט העוברים בכיוון ההפוך.