כולל שיח' סעד

שייח' סעד, אבו-דיס, מעבר הזיתים, יום שני 25.12.06 בוקר במשמרת: עדנה פ., מיה ב., ענת ט. (מדווחת): שייח' סעד 7:15: הילדים כבר עברו לבתי הספר; נמסר לנו מתושב השכונה שהיום דרשו תעודות תלמיד מילדים ולא נתנו לעבור בלי היתרים למי שמעל לגיל 16. (בדיקה עם אל. מעלה שאכן זו ההוראה מלמעלה. 16 ומעלה צריך היתר גם לתלמידים). מפקד המחסום, חייל מג"ב שקט ונעים סבר, מוכיח שיקול דעת ומעביר לאחר בדיקה 2 אנשים מבוגרים (75) שהולכים לטיפול במוקאסד בלי הזמנה מבית החולים. תושבי השכונה מבקשים מאתנו לפעול ככל שנוכל כדי שבחג הקרוב המתחיל בשבת - איד אל אדחא - יאפשרו ביקורי קרובים ומשפחות משייח' סעד לג'בל מוכאבר. אבו-דיס לכבוד חג המולד מצפה לנו הפתעה נעימה: חייל נאור בפשפש (המוצב במקום השומם עם חיילת למשמרת של 12 שעות!) מספר לנו שהוא מתייחס לתלמידים, גם אם הם בני 16 או 17, ככאלה שהולכים לרכוש השכלה וזכותם לעבור. יש שיקול דעת, ויש חיילים המפעילים אותו! מעבר הזיתים - סככת המתנה למת"ק הזיתים 8:15: אנחנו מגיעות מעזרייה לצד הפלשתיני של המחסום. הדרך צרה, משובשת להפליא ולצדה מדרון, כך שהיא מסוכנת למעבר של כלי רכב בו-זמנית בשני הכיוונים. בהיותה הנתיב מרכזי של תנועה לירושלים יש לקוות שהכביש ישופץ ויורחב בקרוב.כ-100 אנשים מחכים מחוץ ובתוך הסככה. אף אחד לא נכנס בינתיים. אנחנו מתקשרות לא. שבמת"ק והוא מסביר שהם מתעסקים בעניינים ההומניטריים הדחופים קודם כל, אחרי שהמעבר לפני כ-10 ימים הביא לשיבושים רבים בעבודה (מחשבים וכו'). יש רק שלושה אנשים במת"ק שיכולים לטפל בקהל. מבטיח שאל., הקצין הממונה, יגיע להודיע לאנשים מה קורה. ואכן אל. מגיע, מלווה ב3 מאבטחים פרטיים בעלי מראה מאיים וב-2 חיילים מאיימים פחות. ביעילותו האופיינית הוא מבקש מכולם לשבת ועובר מאחד לשני ומסדר תור ראשוני של הבקשות הדחופות. בסככה נשארים לשבת כ-50 אנשים המבקשים להגיש בקשה לקבלת כרטיס מגנטי. הוא מקווה שייכנסו כולם היום. הוא מסביר שיש חלוקה לאזורים - יומיים עזרייה, יומיים אבו-דיס ועוד. למה אין הודעה על כך בסככה? הייתה והוסרה בידי מישהו מהקהל. חולקו פליירים בעניין לנכנסים. מה עם איד אל אדחא? הוא עונה שהוא כבר התחיל להתארגן לעניין ושאם לא יהיו בעיות מיוחדות כנראה שיהיו היתרים מיוחדים. אנחנו מבקשות פגישה אתו ועם א. כדי לדסקס כמה דברים. אנחנו גם מבקשות שמדי פעם יצאו ויודיעו לקהל על התקדמות הדברים, ושאנשים לא יחכו שעות ויישלחו כלעומת שבאו בסוף היום, אחרי שבזבזו יום עבודה שלם. אנחנו סוגרות משמרת. מעיפות מבט במעבר הזיתים עצמו, ריק למדי.