בית איבא, יום ראשון, 03.12.06, אחה”צמשקיפות: אליקס וו, עליה ס. (מדווחת)13:40 עברנו את צומת ג’ית: 3 מכוניות מכיוון שכם המתינו לעבור את נקודת הבקורת. הכל נראה שקט. אבל מיד הגענו למחסום הנייד הראשון לכיוון שכם כ -50 מטר לפני הפנייה לשבי שומרון (האמר אחד, חייל אחד על הגג, 2 חיילים בודקים). 3 מכוניות המתינו ועברו. החיילים אמרו שישנה התראה. 14:00 בדיר שאראף פגשנו מחסום נייד שני (ג’יפ אחד, 3 חיילים). 9 משאיות ומוניות משכם ממתינים לעבור (כאלה שרק עכשיו עברו את המחסום בבית איבא). ניסינו לשאול את החיילים לסיבה של ריבוי המחסומים הניידים אך לא קיבלנו תשובה.2 מעוכבים , שניהם בדרכם לטולכרם עמדו בצד. אחד מהם , צעיר פלסטינאי, אמר לנו שהוא נסע ברכב ישראלי עם בן דוד שלו ישראלי פלסטינאי. החיילים הוציאו אותו מהרכב והוא מחכה כבר הרבה זמן שיבדקו אותו. את האיש השני פשוט עצרו. החיילים בודקים גם אותו. עצרנו במינימרקט של ג’מאל להגיד שלום וכשיצאנו ב 14:20 המחסום הנייד וגם המעוכבים כבר לא היו.14:35 בית איבא19 משאיות ומכוניות עומדים בתור כדי להכנס לשכם. כמה אנשים אמרו לו שהמצב בנקודת הבקורת הוא “בלגן” ואם אנחנו יכולים לעשות משהו בנדון (המחסומים הניידים רמזו לנו שמשהו לא כשורה. התחושה היא שהאווירה מתוחה. כמה אנשים התלוננו שמחסום ווטש לא עושה דבר). התחושה שלנו התאמתה כשהתקרבנו לנקודת הבקורת. קבוצה גדולה של מעוכבים בדיוק שוחררה. כמאה גברים צעירים דחוסים מאחורי השערים המסתובבים. לנשים התירו לעבור בתור ההומניטרי. 2 חיילים בתוך הביתן של נקודת הבקורת – הבדיקה יסודית ואטית מאד. 4 חיילים שומרים מכל הצדדים.הבדיקה של אלה שנכנסים לשכם ספוראדית. האווירה במקום מתוחה. המפקד י’ תקיף אתנו : “תעמדו שם”, “אל תלכו לשם”, “אל תדברו עם הפלסטינאים” וכו’ וכו’.מתחם המעוכבים התמלא במהירות. המסלולים מלאים באנשים. בשלב מסוים החייל שעמד ליד המסלולים ללא שערים מסתובבים, סובב את גבו והתחיל ללכת. כמה אנשים פרצו מהתור והתחילו לרוץ לכיוון המוניות. אחד החיילים צעק וחלק מהאנשים שברחו הוחזרו והוכנסו למתחם המעוכבים. נראה לי שכמה הצליחו בכל זאת לחמוק.15:05 רכב צבאי הגיע ומתוכו יצאו הרבה חיילים שהתפזרו לכל הכיוונים ועצרו את כל התנועה – הממונעת והרגלית. לבסוף אחד החיילים הואיל בטובו לדבר אתנו ואמר : “יש התראה שמישהו מסוכן מנסה לעבור והוא בתוך הקהל כאן”. רכב משוריין הגיע לנקודת הבקורת וחסם את כל מסלול הרכבים. יותר מאוחר הרכב המשוריין התקדם לכיוון שכם וחסם את כל התנועה שיוצאת משם. אליקס טילפנה לקו ההומניטרי אך לא קיבלה כל עזרה. נראה שהם לא ידעו על ההתראה. כמות האנשים בכל הצדדים הלכה וגדלה. בין 15:00 ל 15:15 מספר קטן של נשים וזקנים הורשו לעבור לשכם ואחר כך הכל נעצר. י’ הכריז על המקום כאזור צבאי סגור וצרח עלינו אפילו על כך שאנחנו נעות בתוך המסגרת של נקודת הבקורת. אליקס טילפנה לנעמי במחסום חווארה כדי להתייעץ מה לעשות אך לא ניתן לעשות דבר רק לחכות ולראות מה מתפתח.בשלב זה התרחש ארוע לא נעים. הפלסטינאים הצעירים שנדחסו מאחורי השערים המסתובבים צעקו מפעם לפעם כמו הצעקות שנשמעות במשחקי הכדורגל. בין החיילים היה חייל אתיופי. אנחנו באמת לא יודעות מי התחיל בקריאות הגנאי אבל החייל האתיופי שעמד ממש לפנינו עם הגב אלינו התחיל לצעוק לעבר הפלסטינאים קללות גסות, קריאות גנאי מעליבות וסקסיסטיות. ניגשתי אליו והזהרתי אותו שאני אדווח על כל מה שהוא אומר והדבר יתפרסם באתר שלנו כך שכל אחד יוכל לקרוא את השפה הגסה שלו. חיילים אחרים מיד ניגשו ואמרו לו להרגע. הם גם אמרו לי להתרחק מנקודת הבקורת. הוא נרגע ויותר לא שמענו ממנו אבל מפעל לפעם שמענו צעקות מכיוון הפלסטינאים “היי כושי, כושי”. החייל האתיופי נלקח מנקודת הבקורת ע”י קצין למשימה אחרת.15:45 ג’יפ מגיע לנקודת הבקורת15:56 תנועה אטית של אנשים בשערים המסתובבים. האנשים עוברים אחד אחד והמטלטלים שלהם נבדקים ביסודיות, עליהם להוריד את המעילים ולהרים את החולצות. האנשים נדחסו לעבר השערים המסתובבים כל כך הרבה זמן שהשערים נתקעו. חייל מנסה להפעיל ידנית את השער המסתובב.יצאתי לתור הרכבים כדי להעריך כמה אנשים תקועים ושוב י’ צעק עלי לחזור למקום שלי. להערכתי מאות אנשים נמצאים במקום ומחכים לחזור הביתה.16:25 עדין מעבירים את האנשים אחד אחד. בקצב הזה ייקח עוד שעות עד שכולם יעברו.16:35 מספר חיילים מביאים מהצד של שכם צעיר באזיקים ובעיניים קשורות ומכניסים אותו לג’יפ. שמענו את י’ אומר לחיילים “תחזרו לבדיקות הרגילות”. כאן התחיל הבלגן האמיתי. המון גברים ונשים וכמה ילדים בדרכם לשכם הגיעו במרוצה לנקודת הבקורת. החיילים צעקו לעברם והם האטו את הריצה שלהם כשכל אחד מנסה לעבור את נקודת הבקורת לפני שחס וחלילה היא תיסגר. כמובן שאף אחד לא בדק אותם, הם פשוט עברו בריצה. מהצד השני הבדיקה נעשתה כמה שאפשר יותר מהר. נשים וגברים מבוגרים פשוט עברו. כ- 25 מעוכבים. שאלנו את אחד החיילים מה עושים עם המעוכבים. החייל היפנה את השאלה לי’ שנתן לו תשובה של מילה אחת. החייל לקח את על תעודות הזהות שהיו על אדן החלון, נתן אותן למעוכבים ששיחררו את עצמם מהר מאד ויצאו בריצה.17:00 החלטנו שאין לנו יותר מה לעשות במקום ומכיוון שהתחיל להחשיך התחלנו ללכת למכונית.כמה פלסטינאים מאד כועסים שוחחו אתנו בדרכנו למכונית. אחת מהם, אשה משכילה, התלוננה על המצב “למה החזיקו אותנו כמעט שעתיים?” “בשביל מה?”כנראה שכל מה שהתרחש היום היא כדי לתפוס מבוקש. אליקס חזרה ושאלה מה היה קורה אם היו מעכבים ככה ישראלים.