בית משפט השלום י-ם

מגרש הרוסים יום ה' 11.1.07 משקיפים עידית וגד נ' ואאל מוסטפא – תיק פ 004054/05ואאל מוסטפא, הואשם בשלוש עבירות של שב"ח באזור ירושלים במשך שנת 2005. הוא בן 35, גר בנחלין ומפרנס ששה ילדים ואב חולה. היה בעל אישור לעבוד בהתנחלות אדם (ע"י רמאללה) ונראה שבדרכו אל העבודה וממנה עבר בשטח ירושלים במקום לנסוע מסביב, דרך המחסומים הרבים. המקרה האחרון היה ב-06/09/2005, כאשר לדבריו נכנס לביקור אצל ידיד ישראלי (יהודי) הגר בגבעת משואה. הלה החזירו ברכבו והוא נעצר במחסום המנהרות בשעה 20:00. הוא היה עצור במשך שבעה ימים ושילם ערבות להופעתו במשפט בסך 5,000 ₪. כמו כן ערבו לו שני חברים. מאז הוא "מנוע משטרה". כנראה שהוא מסר "הודאה" במשטרה. כמו כן בשלב מסוים העיד הידיד מגבעת משואה (שכנראה ואאל עבד אצלו – אולם אין ידיעה על טיבה של עדות זו).בדיון קודם, שהתקיים בפני השופט עודד שחם ב-13/07/2006, ייצגה את הנאשם עו"ד ורד בירגר מהסנג"צ. בדיון זה הובהר שהצדדים לא הגיעו להסכם והנאשם איננו מודה באשמה. צוין שהיה לו אישור לעבודה באדם והוא ראה את עצמו זכאי להגיע לעבודה וממנה בדרך הקצרה ביותר.עו"ד ורד ביקשה לנהל הוכחות בתיק, לתת לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו ולהציג את הניירות באופן מסודר. החלטת בית המשפט קבעה מועד להוכחות ב-16/11/06 (שנדחה ל-22/11/06) שאז יישמעו סיכומים. בהסכמת הצדדים תגיש אז המאשימה את כל חומר החקירה בתיק ותישמע עדות הנאשם בלבד.הדיון ב-22/11/06הדיון התקיים בלשכתו של השופט עודד שחם בשעות 10:30-11:30. נוכחים, בנוסף לשופט ולנאשם, נציגת התביעה עו"ד חסון, עו"ד ורד בירגר (ב"כ הנאשם), מתורגמן בית המשפט וגד נתן (משקיף מחסום Watch ). התובעת (עו"ד חסון) מבהירה שבגלל שביתת עובדי המדינה, אין אפשרות לקבל את מסמכי ההוכחות ולכן יהיה צורך לדחות את הדיון בהם. התקיים בכ"ז דיון בעניין ההודאה. ב"כ התביעה טענה שלא ייתכן להוריד חלק מהאישומים אם אין הנאשם מודה באחד מהם לפחות. השופט מציע לנאשם להודות בעובדות מבלי להודות באשמה ולאחר התייעצות, קיבל הנאשם את ההצעה. בגלל השביתה, נדחה המשך הדיון ל-21/12/06 בשעה 10:30-11:30. השופט התייחס בחיוב לשמוע בדיון זה את עדותה של נציגת מחסוםווטש.לאחר הדיון הבהירה ורד שלדעתה לא תהיה אפשרות למנוע הרשעה ואפשר לפעול רק למזעור גזר הדין.הדיון ב-21/12/06לפני הדיון הובהר ע"י ב"כ המאשימה, עו"ד פרקנברגור, שאם, במסגרת עסקת טיעון, יודה ואאל בעובדות לגבי שניים משלושת האישומים, יסכים למחיקת אישום מס' 1. לאחר התייעצות עם ואאל ועם ורד, הסכים ואאל לקבל את עסקת הטיעון, בתקווה שהעונש יוקל, אם כי ההרשעה היא כנראה בלתי נמנעת. בפתיחת הדיון בפני השופט עודד שחם התקבלה עסקת הטיעון וב"כ המאשימה וב"כ הנאשם הרצו את טענותיהם לעונש. ב"כ המאשימה טען שאין אפשרות טכנית שלא להרשיע את הנאשם וגם לא להשית עליו עונש של שרות לציבור, בגלל היותו תושב השטחים. הוא הדגיש את הסכנה לציבור מכניסה בלתי חוקית של תושבי שטחים ואת העובדה שהעבירה בוצעה מספר פעמים. הוא טען גם שהכניסה לא הייתה לצורך מעבר בלבד, אלא לצורך עבודה בישראל או חיפוש עבודה בארץ. הוא ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל וכן מאסר מותנה.ב"כ הנאשם קיבלה את ההצדקה של החוק במטרה לשמור על בטחון אזרחי המדינה, אולם הדגישה את המצב ההומניטארי הקשה ביותר של תנאי החיים של הנאשם, המחייבים אותו לחפש עבודה מכניסה. היא הדגישה את העובדה שלנאשם אין כל הרשעות קודמות ושהיה לו אישור תקף לעבודה בהתנחלות אדם. הדרך הקצרה והישירה להגיע לעבודתו עוברת בירושלים והנסיעה בה אורכת כחצי שעה לעומת כארבע-חמש שעות לנסיעה בדרך העוקפת, כולל השהיה במחסומים. היא ציינה את העובדה שבשתי הפעמים שבהן נתפס, הוא עבר במחסומים אחרים לתוך ירושלים, על סמך אישור העבודה שהיה בידו. להרשעתו תהיה תוצאה חמורה ביותר בגלל הנחיות מפכ"ל המשטרה למנוע כניסה של מורשעים בשב"ח במשך חמש שנים. משמעות הדבר רעב מוחלט למשפחת הנאשם. היא הציעה לא להרשיע את הנאשם אלא שסכום ההפקדה בסך 5,000 ש"ח ייתרמו לצדקה. הנאשם עצמו הביא אשורים על בעיות רפואיות וביקש שתינתן לו האפשרות לפרנס את משפחתו.הכרעת הדין ב-11/01/07שופט הבהיר שלפי קני מידה משפטיים אין לו הסמכות להימנע מהרשעה, אולם גם אילו ניתנה לו הסמכות הוא אינו משוכנע שיש מקום ליישמה, לפי אמות המידה המשפטיים שציטט. הוא הכיר בפגיעה הקשה של הרשעה במצבו הכלכלי של הנאשם, בגלל הקושי לקבל בעקבותיה אישור כניסה לישראל. הוא דחה את טענות המאשימה על תדירות העבירות, בהיעדר תשתית ראייתית. הוא קיבל את נימוקי ב"כ הנאשם להקלה בעונש בגלל שאין לו עבירות קודמות ושהוא אדם נורמטיבי המפרנס משפחה גדולה. הוא דחה את האפשרות להשית על הנאשם מאסר בפועל ובסופו של דבר גזר על הנאשם: א. 4 חודשי מאסר על תנאי, אשר ירוצו אם הנאשם יבצע עבירה לפי חוקי הכניסה לישראל במהלך תקופה של 24 חודשים מיום מתן פסק הדין.ב. קנס בסך 3,000 ₪ שישולם מתוך הסכום שהפקיד הנאשם בקופת בית המשפט במסגרת הליכי המעצר. יתרת הסכום שהופקד תושב לנאשם.סיכוםלמרות ההשלכות הקשות של הרשעתו של ואיל מבחינת השגת אישור כניסה לישראל בעתיד, יש לציין שבנסיבות העניין העונש הוא קל יחסית. גורמים משפטיים אחדים ציינו את פליאתם שלא נקבע עונש מאסר בפועל וטוענים שהדבר בהחלט יוצא דופן. יש לציין לטובה את עבודתה המסורה של ב"כ הנאשם, עו"ד ורד בירגר. אין ספק שהלהט והעומק של טיעוניה תרמו משמעותית לקלות היחסית של העונש. נראה שיש צורך לבדוק את האפשרויות לטפל בקשר בין הרשעה למניעת כניסה, לפי הוראת מפכ"ל המשטרה, שאין לו לכאורה, בסיס חוקי.