ירושלים

נועמן, יום ב' 22.01.07, אחה"צ משקיפה: תמר א. (מדווחת) לא הייתי היום פיזית בנועמן, אך מהטלפונים שקיבלתי משם עלתה תמונה קודרת של מציאות בלתי נסבלת.בחודשים האחרונים מורשים רק תושבי נועמן לעבור את המחסום ליד הכפר. הדבר לשעצמו בלתי נסבל, כי קרובי משפחה, רופאים, ספקים, טכנאים וכו' לא יכולים להיכנס לנועמן, אלא אולי אחרי תהליך ביורוקרטי ארוך ומסובך. אך לא די בכך: החייל שהכין את רשימת התושבים לא הגיע לבתים האחרונים, ודייריהם נתקלים שוב ושוב בבעיות כאשר הם מבקשים לחצות את המחסום ולחזור הביתה. כך קרה היום.12.45: טלפון ראשון מי': נערה בת 17 ואחיה הקטן שאינם נמצאים ברשימה מעוכבים במחסום כבר מהשעה 9.00. טלפון למג"ד. "אם הם לא ברשימה, הם לא יכולים לעבור". הוא בכל זאת מבטיח לבדוק. 13.20: י. מדווח שהשניים עדיין תקועים במחסום. המג"ד אומר שהעניין בבדיקת המת"ק. 13.40: י. מדווח שהשניים שוחררו.15.15: טלפון נוסף מי': עכשיו תקוע במחסום עוד תושב שאינו מופיע ברשימה. אי אפשר להשיג את המג"ד.15.40: י. מדווח שכבר הרבה אנשים שאינם מופיעים ברשימה תקועים במחסום. מפקד עוטף ירושלים מבטיח לראות מה אפשר לעשות. 17.18: טלפון נוסף מ-י.: האנשים שהיו תקועים עדיין תקועים, ועכשיו גם לא נותנים לאף מכונית להיכנס, לא משנה האם יש להן לוחית ישראלית או פלסטינית. האנשים יכולים להיכנס, אך שישאירו את מכוניתם בחוץ. "כמעט חצי הכפר כאן", אומר י', "חמש מכוניות, יש ילדים קטנים". המג"ד מבטיח לבדוק.18.15: י. מדווח שבדיוק עכשיו הגיע מפקד וכולם משוחררים לבתיהם. סוף – להיום