א-ראם וביר נבאלה

א-ראם וביר נבאלה, יום רביעי, חול המועד פסח, 4.4.07 , אחרי הצהרייםצופות: איה ק., תמי ב., תמי ג., איבון מ., רותי ב., דניאלה י. (רשמה) חידוש: כלבים16.45 הגענו למחסום א-רם. תושב המקום עצר אותנו וביקש שנגיע בימי שישי ושבת בבוקר. הוא ראה שמכניסים פלסטינים לבודקה ליד המחסום ואחר כך מכניסים כלב. אנשים יוצאים לאחר זמן חבולים ומבוהלים. בעניין זה, פ. צילצל לתמי הבוקר וסיפר לה על חוויה דומה. עדות נוספת מאיה להלן.נודע לנו גם שנוהג חדש זה מטרתו לאמן את הכלבים. הם לומדים להריח את הפועלים הפלסטינים.סיירנו לאורך החומה בא-רם והגענו לדחיה דרך צומת רם. בחומה שחוצה את רם לשניים נותר פתח אחד שדרכו הגענו לחלק הצפוני של דחיה.עשרות ילדים מקיפים אותנו וכמה מבוגרים, שואלים מה אנחנו עושות במקום. הם מודאגים כי שלפנו מפות. הסברנו שאנחנו נגד הגדר ונגד המחסומים. הם הודו לנו.17.40 ביר-נבאללה. הגענו דרך כביש 443. ראינו כ-40 מכוניות מחכות בתור ועוד מכוניות מעבר לעיקול שלא יכולנו לראות. הגדר מכוסה בתיל חדש ומבריק, לא יכולנו להתקרב למחסום ולשאול את החיילים למי נותנים לעבור. פלסטינים אמרו לנו שנושאי תעודה המעידה שהם גרים באיזור רמללה יכולים לעבור.בפעם הבאה נגיע למחסום דרך מחסום רמות.איה מוסיפה:בבוקר טלפן אלינו פ', בדיוק נתפס על ידי חיילים כשניסה לחצות מביר נבאללה לכיוון ירושלים. מתשע עד אחת וחצי חמשה עשר גברים ושמונה נשים שנתפסו בדרכם לעבודה לרוב, נאלצו לשבת במחסום דחייה (א-ראם) על הארץ בחול, אסור היה להם לזוז, או לעשן או לדבר בטלפון או ללכת לשרותים, או לשתות, מי שזז נילקח לחדר סגור קטן ליד, הוכה בפנים בבטן ובידיים במשך כמה רגעים והוחזר, בזמן הזה כל כמה דקות חייל מהמחסום עבר לידם עם כלב קשור, בכוונה להפחיד, הלוך ושוב, והם פחדו, אחרי איזה זמן הגיעה מכונית עם חמישה או שישה כלבים. חייל לבוש בגדים אזרחיים שם קופסא בין הפלסטינים היושבים על הארץ ואז כלב אחרי כלב היו צריכים לגלות את הקופסא. הכלב היה מרחרח איש איש עד שמצא. אחרי שמצא היה החייל מלטף אותו ונותן לו משהו לאכול. לעיתים הכלב היה קשור ברצועה ועם מחסום ומובל על ידי החייל, לעיתים נשלח לבדו ופניו לא מכוסים. כל הכלבים מצאו את הקופסא.אחרי שנגמר האימון של הכלבים, החלו הפלסטינים להיקרא אחד אחד כדי לחתום על הטופס הידוע שבו כתוב שהם מודים שבשעה שחיפשו אותם לא גנבו להם דבר ולא היכו אותם ולא נהגו עימם שלא כשורה ולא היו צריכים להרים ידיים. משהו מעין זה. פ' אמר לחייל איך אני אחתום על כזה דבר אחרי מה שעשיתם לנו, אז החייל אמר לא תחתום תישאר כאן. חתמתי, מה אני אעשה, הוא אמר.