ענאתא, א-ראם וקלנדיה
קלנדיה והסביבה, יום ראשון, 5.8.07, בוקרצופות: אביטל ט., דליה ק. ענתא – 6.55: הכביש סלול וענני האבק נעלמו סוף סוף. אין כמעט הולכי רגל. הרכבים זורמים דרך המחסום. מידי פעם נעצרות מכוניות לביקורת קצרה. בינתיים ניגשה אלינו אישה צעירה עם שלושה ילדים קטנים. היא מ"חליל" (חברון) בדרכה לבית חולים בירושלים. לילדה יש חום. לא נותנים להם לעבור במחסום. מדוע? – שאלנו – שכחתי את תעודת הזהות בבית, האישה עונה. אין לה גם הפניה לבית חולים או כל נייר אחר. כמובן שלא יכולנו לעזור. האישה וילדיה פנו לביתם. מקרה אחר – ניגש אלינו בחור , שתעודת הזהות שלו נלקחה ממנו הבוקר בשעה שש. מדובר בתעודת זהות מהשטחים. נתנו לו את הטלפונים של סילביה ושל חנה ב. א-ראם - 7.45: המחסום "הזמני" שעיכב את התנועה מכיוון ירושלים הוסר. התנועה לכיוון צפון זורמת עכשיו חופשי. בכיוון הנגדי ניצב המחסום "הוותיק והקבוע", אבל מעט אנשים עוברים דרכו. מעבר קלנדיה – 8.00: הגענו למעבר בדרכים עקלקלות. התפתלנו ברחובות א-ראם בעקבות רכבים עם נהגים מקומיים. רחבת המעבר העמוסה בדרך כלל, היתה ריקה. לא היו תורים אלא פה ושם אנשים שעברו במהירות. השוטר שפגשנו התפאר במלאכה היעילה שהתבצעה במעבר בשעות הבוקר המוקדמות : היו פה המוני אנשים ואנו העברנו את כולם מהר ובשקט. על הספסלים בסככה, לעומת זאת, המתינו 30-40 איש לפתיחת המת"ק. השוטרים אמרו לנו שיפתחו את המת"ק בשעה .9, 9.15 . מסתבר שיש עכשיו נוהל חדש: הפלסטינים מגישים את בקשותיהם לרשות הפלסטינית בא-ראם, וזו מעבירה את כל הבקשות ביחד למת"ק שבקלנדיה. מכיוון שאנשי הרשות עם הבקשות עדיין לא הגיעו למעבר קלנדיה, המת"ק לא נפתח. האנשים המחכים גילו קוצר רוח. הסברנו להם את סיבת העיכוב.