חווארה ב

חווארה, יום שלישי 31.7.07, אחה"צ משקיפות: נועה צ' וחנה בר"ג (מדווחת)אורחת: מיכלי 1500 - 1600מחסום חווארה:בשובנו ממחסומי הבקעה עברנו דרך מחסום חווארה.מגרש החניה מלא עד אפס מקום במוניות. מהיכן תבוא פרנסה לכל הנהגים האלה? הצבא החליט לגרש את הרוכלים שפעלו מתוך מוניות "חס וחלילה" יתפתח שם שוב שוק! אין היכן לקנות מים – וכמובן שאת עוקב המים כבר סילקו מזמן. "למות בצמא" היא עוד דרך לסלק את האנשים מן המחסום – ואולי בכלל מן האזור.המחסום ריק באופן מדאיג ביותר – שעת השיא בין שלוש לארבע אחה"צ ואין כמעט עוברים ושבים. היכן כל האנשים? בחור צעיר נכלא על כי "נדחף בתור". טילפנו למוקד ההומניטרי והתרענו על העניין "אסור לכלוא כעונש – אתם יודעים את זה?" איננו יודעים אם הם יודעים או לא, אבל מייד אחרי זה ראינו את מפקד המחסום מקבל קריאה טלפונית והבחור שוחרר.פלסטיני דובר עברית רהוטה הגר בג'אבל מוכבר שוחח אתנו ארוכות והתלונן על המעבר המשפיל, על המצב האיום, על כי הוא לא יכול לבקר את אמו הגרה כ-5 מטר ממנו בירושלים בגלל הגדר שמפרידה ביניהם ועוד ועוד.... ושוב, בזכותה של נועה הוברר לאיש כי יש גם אנשים כמונו בארץ – שלא עוברים בשתיקה על כל העוול הנגרם.החיילים לא התעסקו איתנו ועברנו את שני הקווים הלבנים ללא שאיש פנה אלינו או ניסה למנוע מאיתנו לעמוד שם.