ירושלים
בית לחם וסביבתה, יום ב' 17.09.07, אחה"צ משקיפות: יעל י. אילנה ד. (מדווחת) אחרי שקיבלנו קריאה טלפונית מדאיגה מידידנו א. החלטנו ללכת לבקרו בביתו בוולאג'ה ללא הודעה מוקדמת. הוא נואש ממצבו, בעיקר מכיוון שאינו יכול לצאת לעבודה. יש בידו כרטיס מגנטי
אך אין לו אישור עבודה. בעבר היה קבלן שיפוצים ידוע בירושלים ועבד עם אדריכלים רבים. בניו הבוגרים עבדו עד לחגים, עכשיו גם הם מובטלים. היות וזו תקופת הרמדאן סירבנו להזמנתו לשתות קפה. לעומת זאת לא יכולנו לסרב לאשכולות הענבים, לתאנים ולאגוזים שהרעיף עלינו ולקחנום איתנו.ההכנות להקמת החומה בין וולאג'ה והר גילה בעיצומן; כלים מפלצתיים עובדים בשטח וערמות עפר הענקיות מתנשאות מעל לכפר.כשהגענו למעבר רחל (מחסום 300) היו שלושה חלונות פתוחים והמעבר היה חלק. לצערנו, דווקא כאשר הגיעו עוד אנשים נסגר אחד החלונות (האם זה נעשה כי התקרב לקיצו הצום?). מאחד האוטובוסים הקטנים שחנה ליד המחסום יצאו כ-50 עובדים שמיהרו לחזור לבתיהם.תמהנו שהסגר שעליו הוכרז בערב ראש השנה אמנם הוסר במוצאי החג ולא הוארך, כפי שהיה בשנים הקודמות, עד לאחר יום כיפור והלאה. האם זה קשור בביקורה של קונדוליסה רייס האמורה לבוא לביקור מחר? אנחנו חוששות כי עם צאתה מהארץ שוב יוחרף המצב. היות ולא נקבעה משמרת לאזור אבו דיס החלטנו להמשיך מכאן לשייח סאעד.