ריחן, שקד, יום ב' 24.9.07, בוקר

 05:40-08:20

05:40 מחסום ריחן-ברטעה
ראשוני העוברים עולים ברגל בשרוול הרשת למגרש החנייה ה'ישראלי' בצד מרחב התפר. אנו יורדים ברכב למגרש החנייה הפלסטיני. עשרות אנשים, פועלים ותופרות, מצטופפים ליד שער הכניסה מהמגרש לטרמינל. נבלעים בתוכו במהירות, עשרה-עשרה. תופרות ופועלים נוספים מגיעים. גברים רבים באים ברגל, מהשער הצהוב והנעול שעל הכביש וממגרש החנייה בזבדה.

06:10 אנחנו עולים ברכב למגרש החניה ה'ישראלי'. פועלים העובדים באזור התעשייה שח''ק ובמקומות אחרים, ש'זכו' לעבור מהר, מחכים לחבריהם שנתקעו בחדרים. גם תופרות העובדות במתפרה בברטעה המזרחית ממתינות לחברותיהן. ידידנו ב', העובד שנים במפעל השטיחים בשח''ק, עבר היום מהר. לא הוכנס לחדר. מחכה לחבריו לעבודה ולהסעה. מסבירים לנו שלחדר 1 מוכנסים רבים. חלקם מוכנסים לחדר 2 בקבוצות של שמונה. בחדר 2 נדרשים, לפעמים, להתפשט חלקית. אחדים נדרשים להשאיר שם את הארנק ואת הטלפון הנייד ולעבור לחדר 3. חדר 3 הוא חדר אטום ובו נדרשים להתפשט לגמרי. אומרים לנו שלדברי הבודקים אין שם מצלמות, אך הפלסטינים לא מאמינים. לא מבינים מדוע צריך להתפשט כש'המכונה מצפצפת על כל דבר, אפילו על עט'.

06:35 ידידנו ב' עדיין ממתין לחבריו. אומר שגם המעביד מתלונן, אינו יכול לממן הסעות כפולות. גם התופרות ממתינות. מפסידות שכר עקב האחור.
06:40 אנחנו יורדים לפתח הטרמינל. שתי עמדות בדיקה מאוישות. לא נראה תור. היוצאים אומרים לנו שרבים נמצאים עדיין בחדרים. שם העיכוב.

07:10 חזרנו למגרש החנייה ה'ישראלי'. אדם אחד, העובד בבניין בישראל, ממתין לחברו העובד עימו. לדבריו נכנסו לטרמינל ב06:30.
 07:15 חלק מהיוצאים בשעה זו, בחורים צעירים, אומרים שהיו שעה עד שעה וחצי בחדרים. אומרים שכל יום זה כך. מתלוננים שוב על המצלמות ועל בדיקת הנשים. 07:20 החבר העובד בבניין בישראל יצא. שהה בטרמינל 'רק' 50 דקות.

העיתונאי האורח נוסע לדרכו ואני נוסעת למחסום שקד-ברטעה.

07:35 מחסום שקד-טורה
הילדים כבר עברו. שני תלמידים בוגרים עוברים בשעה זו לבית הספר בטורה. מונית צהובה אחת עוברת לגדה, נבדקת ביסודיות אך במהירות.

כעשרים איש ממתינים מעבר לגדר. העוברים נכנסים לביתן הבידוק. ארבע מכוניות ממתינות להם במרחב התפר.

07:45 רמת''ק סאלם, סא''ל פארס, נמצא במקום וקורא לי. לדעתו הכל בסדר והבעיות נובעות רק מתווי הגדר. זו תובנה ראוייה לציון.
אני מנסה להעלות בפניו את תלונות העוברים במחסום ריחן-ברטעה. שנינו מדברים עברית, אך אלו שפות שונות לגמרי. לדברי פארס הכל מתנהל שם כשורה. הוא יודע שהעוברים אומרים שבזמן שהצבא תפעל את המחסום היה טוב יותר, אך לדעתו מדובר רק על שיטות עבודה שונות. פארס טוען שבעזרת המצלמות המותקנות בכניסה וביציאה אפשר להוכיח שהבדיקה בטרמינל נמשכת שלוש דקות. זמן רב נמשכת רק ההמתנה, בגלל העומס. לדבריו גם במחסום שקד מתלוננים על ההמתנה. פארס אומר שהראה לראש מועצת ברטעה את הצילומים הנ''ל וגם האדם שהתעלף לפני כשבועיים בטרמינל שהה שם רק שלוש דקות. לדברי פארס אין מצלמה בחדר בו נדרשים להתפשט. 'לא איבדנו צלם אנוש' הוא אומר. מדגיש שרק אישה בודקת נשים. פארס מספר שביום רביעי היה במחסום ריחן-ברטעה. עברו במשך היום כ 1600 אנשים בשני הכיוונים, כ850 בכיוון אחד וכ 750 בכיוון השני. לדבריו רק שניים, גבר ואישה (לא זוג, הדגיש) נבדקו בחדר הפנימי. מציע לארגן לנו סיור בטרמינל.
אני מזכירה את האיש שהוכה ונאזק ביום חמישי האחרון לעיני ילדיו במחסום שקד. לדברי פארס האיש היה אשם, וגם ראש המועצה של דהר אל מלכ אומר כך (?).
אני מנסה לשאול על ההתארגנות למסיק ולהעלות את בעיית החרמת האישורים החקלאיים. לדברי פארס הכל כבר מסודר לקראת המסיק, שיתחיל, בתאום עם הפלסטינים, ב 15/10, אחרי עיד אל פיטר. החרמת האישורים, כמובן, מוצדקת לדעתו. מי שלא חזר דרך השער בו עבר, ברור שעבד בישראל, גם אם חזר באותו יום.

פלסטינים ניגשים אל פארס, משוחחים איתו ושוטחים את בקשותייהם. פארס רושם בפנקס. אני מעירה שלצערי איני דוברת ערבית. פארס מציע לי ללמוד בקורס של המנהל האזרחי (?). דו שיח של חרשים למחצה הסתיים.

08:10 כבר אין ממתינים מעבר לגדר. רכב המת''ק עוזב. חייל אדיב ניגש אלי, רוצה לדעת 'מה אני בודקת'. אני מנסה לשוחח איתו, שואלת על התלמידים הצעירים שעברו בבוקר. החייל אומר שעברו מהר, רק הציצו להם בילקוטים. אינו מבין כלל מה רע בכך שעלייהם לעבור מחסום בדרכם לבית הספר, אינו נבוך מבדיקת ילקוטה של ילדה בת חמש. אולי ההורים הכניסו לה משהו שתעביר, הוא אומר.