זעתרה (תפוח), חווארה, יום א' 16.12.07, בוקר

נתקלנו במשמרת שלנו במפקדי מחסום אנושיים, שמעוניינים להקל על הפלשתינאים, אלא שמחסום זה מחסום, הסבל קיים – אולי הוא נעשה קצת יותר נוח.

7.20 זעתרה: 20 מכוניות במחסום המערבי- מזרחי.2 אוטובוסים בבדיקה במחסום הצפוני.
אנו נוסעות לכיוון חווארה,  אך מגלות ש-80 רכבים בתור. אי לכך אנו חוזרות לזעתרה.מתנחל פוסע לעברנו. חבריו שואלים אותו לסיבה. תגובתו: אני רוצה לראות מקרוב את המטומטמות האלו (הכוונה כמובן לנו).
במחסום מפקדת, סג"מ א. אנו פונות אליה. היא שואלת אותנו במה תוכל לעזור לנו. אנו מדווחות לה על מספר הרכבים הממתינים. עונה שהיא מודעת לכך ואנו מבחינות בכך שהיא בודקת ומעבירה את הרכבים במהירות ונמרצות. מתנחל בעקבותינו. שואלת גם אותו במה תוכל לעזור לו. משיב שהוא בא רק כמשקל נגד (נגדנו כמובן).

7.25 נהג בתחילת התור שאנו פונות אליו מספר לנו שמחכה כאן שעה.

7.30 נהג שבא מכיוון מערב וחונה בחניית האוטובוסים הנבדקים אומר שממתין כאן 20 ד'. 2 אוטובוסים שהיו אתו שוחררו ואינו מבין מדוע תעודות נוסעיו נשארו במחסום המערבי ואין משחררים אותם. התחלנו ללכת למחסום, בדיוק אז חייל הביא בריצה את התעודות לעמדה הצפונית. התעודות נבדקו במהירות ע"י המפקדת, אלא שעברו עוד כ-10 ד' עד שהוחזרו לבעליהן – הבנו שפשוט לא היה חייל פנוי שיוכל לעשות זאת.
הקצינה, כנראה מפעילה שיקול דעת, מעבירה חלק גדול מהרכבים מבלי לבדוק אותם. כשאנו מציינות זאת לשבח, היא מגיבה ואומרת שאמנם היא מתנחלת, אך לא מתכוונת לתת לאנשים לחכות שעות בדרכם לעבודה.אנו עוזבות את המחסום. בדרכנו סופרות 8 רכבים ממתינים. 

7.45 חווארה: כ-20 איש בקרוסלות. 2 עמדות בידוק. גורמן במקום.

9.15 אנו מבחינים באי שקט במחסום, כ-15 איש שהמתינו בקרוסלות (פרט לתור ההומניטרי) נהדפים לאחור. כעבור מספר ד' הם חוזרים למחסום. אנו שואלים פלשתינאי שיוצא מהקרוסלות מה ארע. הוא עונה ששום דבר. אנו פונות למפקד סג"מ א. שמדווח לנו שזה היה תרגיל. המפקד, בחור אנושי ונעים סבר, מוכן לדבר אתנו.

9.45 פלשתינאי פונה אלינו. היה לו כרטיס מגנטי ורשות להכנס לישראל, תוקפו פג, וכשפנה למת"ק לחדשו – סורב. פנינו לסילביה פ. שלקחה על עצמה לטפל בעניין.

עזבנו את המחסום.